לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, כאשר היה נדמה שסוף־סוף יש ממשלה וכנסת מתפקדות, ובהן גם שרה מחויבת להגנת הסביבה כמו גילה גמליאל וראש ועדת סביבה מסורה לעניין בכנסת כמיקי חיימוביץ', שוב נכנסים מגיני הסביבה בישראל למלחמת מאסף. כעת נכנסות להקפאה עמוקה שורה ארוכה של יוזמות חקיקה סביבתית, שרק חיכו לשיתוף פעולה נדיר כמו זה שהיה בין שתי הפוליטיקאיות ה"ירוקות" משני צידי המתרס הפוליטי, ובארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מבכים את השיתוק השלטוני הממושך.
מנכ"ל "אדם, טבע ודין" עו"ד עמית ברכה אומר ל"מעריב": "הצעת חוק האקלים שאנחנו מנסחים עם המשרד להגנת הסביבה תיאלץ להמתין לממשלה הבאה. לא ברור אם השר הבא להגנת הסביבה יכיר בחשיבות חוק אקלים כבסיס להפחתת גזי חממה, הגנה על בריאות הציבור וחיוב משרדי הממשלה להיערך מעשית ותקציבית לנזקי האקלים. במדינה עם שלטון מעורער שהולך לקלפי ארבע פעמים בשנתיים ושרים מתחלפים חדשות לבקרים, הכרחי שתונח תשתית איתנה של חקיקה סביבתית להתמודדות עם משבר האקלים".
ברכה מכוון לחוק שאמור לחייב את הממשלה לגבש תוכנית לאומית רב־שנתית להיערכות למשבר האקלים, בהתאם לתרחישי האיום שהגדיר המשרד להגנת הסביבה. כדי שהתוכנית תהיה אפקטיבית, היא חייבת להיות מתוקצבת. לכן, הצעת החוק קובעת כי אחת לשנה הממשלה תקבע תקציב לתוכנית במסגרת בסיס תקציב המדינה. החוק ידרוש ממשרדי הממשלה ליצור שיתופי פעולה ייעודיים לנושא משבר האקלים בתחומי התחבורה, אנרגיה, הגנת הסביבה, ביטחון ותכנון. עכשיו שוב הכל נדחה.
עם חוק האקלים נכנסים להקפאה עוד שורה ארוכה של חוקים שהארגון מקדם ולהם השפעה צרכנית־כלכלית משמעותית לצד ההשפעה הסביבתית. דוגמה אחת היא חוק איסור פלסטיק חד־פעמי, שצריכתו בישראל היא מהגבוהות בעולם ומצויה במגמה מתמדת של עלייה. "גם הרחבה של חוק השקיות תתעכב", מוסיף ברכה. "כיום החוק המחייב תשלום על כל שקית ניילון חל רק על רשתות המזון הגדולות, המהוות רק מחצית מהעסקים הרלוונטיים. הרחבה של החוק תאסור כליל על חלוקת שקיות חינם. גם חוק פסולת בניין שהיקפה בישראל גדול מהפסולת העירונית ורבע ממנה מושלך בצורה פיראטית בטבע, כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת לפני שנתיים וממתין לממשלה מתפקדת שתקדם אותו. וזאת רק רשימה חלקית. כך שגם הסביבה שלנו, הנחנקת מזיהום ופסולת, מחכה לממשלה יציבה שאולי תקום סוף סוף".