כולנו מכירים את שירת הלוויתנים, אבל אולי בקרוב נוכל להבין את שפתם ואולי אף לתקשר איתם. בפרויקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, מבקשים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ושותפים נוספים, לפענח את שפת הראשתנים (לוויתני זרע) ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים.
במסיבת עיתונאים שנערכה היום (שני) בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרויקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרויקט, שיימשך לכל הפחות חמש שנים, הוא פרויקט רב תחומי שישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד, הוא ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים וכמובן במאות שעות צלילה שיאפשרו הידוק הקשר בין הצוללים ולוויתני הראשתנים. אלה יכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.
"הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לוויתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי. האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שפה של ממש? האמת היא שאין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים. לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה לנו הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסויימים והתנהגות מסויימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו האם מדובר בשפה או לא. וכמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שפה, אולי נצליח לתקשר עם הלוויתנים", אמר פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי המחקר.
מי שעומד בראש הפרויקט הייחודי הוא פרופ' דיוויד גרובר, ראש הפרויקט המדעי מ-CUNY. פרופ' צ'רנוב הוא המנהל האופרטיבי של הפרויקט וחבר בוועדה המדעית המובילה. שמות מובילים נוספים הם פרופ' שפי גולדווסר, מברקלי/MIT, המתמחה במדעי המחשב ופענוח צפנים, פרופ' רוב ווד מהרווארד, מנהל מערך הרובוטיקה, פרופ' מיכאל (מייקל) ברונשטיין, ראש מערך הבינה המלאכותית מאימפרייל קולג', פרופ' שיין גירו, החוקר המוביל של הליויתנים הראשתנים כיום בעולם ועוד.
יחד עם פרופ' צ'רנוב החוקרים של אוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרויקט הם ד"ר רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים וד"ר ברכה ניר, ראשת החוג להפרעות בתקשורת. חוקרי אוניברסיטה חיפה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה כל הצד האופרטיבי של המחקר. "זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו", אמרו פרופ' צ'רנוב, ד"ר דיאמנט וד"ר ניר.