השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פנתה לראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, בקריאה לביטול דחוף של ההסכם בין קצא"א (חברת קו צינור אירופה-אסיה) ואיחוד האמירויות הערביות, שעתיד להפוך את נמלי ישראל לצומת שינוע נפט עיקרי מהמפרץ הפרסי לאירופה.
בעקבות הסיכונים המתעוררים בשל הגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי כתבה השרה לראש המל"ל: "הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. לסיכון הקיים מתקלות שוטפות של דליפת נפט, אשר להן השלכות חמורות לסביבה היבשתית והימית הרגישה ביותר, מצטרף סיכון נוסף של פגיעה כתוצאה משיגור טילים".
"כך למשל במבצע 'שומר החומות' התרחשה פגיעה ישירה בתשתיות אסטרטגיות, בין היתר במכל בנזין ענק באשקלון שנשרף כליל. הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה (מכלית) שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי".
גמליאל התקוממה על ביטול מספר פעמים של פגישה שסוכמה אך טרם התקיימה בין מנכ"לי משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה לבדיקת מהות ההסכם והשלכותיו. וזאת למרות מספר פניות של המשרד להגנת הסביבה למל"ל.
השרה הוסיפה במכתבה: "לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו".
השרה מזהירה לא רק מהגדלה עתידית משמעותית של הסיכון לאסונות אקולוגיים אלא ממציאות שכבר מתרקמת בשטח: "נפח הפעילות במפרץ אילת כבר גדל בפועל באופן משמעותי מבלי שהתקיימו הדיונים העקרוניים שביקשנו לקיים, מבלי שקיבלנו את נוסח ההסכם, ובמציאות שבה אין היערכות ראויה של קצא"א ואף לא של המשרד להגנת הסביבה לדליפת נפט משמעותית לים".
כזכור, נייר עמדה המקצועי של משרד להגנת הסביבה בנושא ההסכם להרחבת נפח פעילות שינוע נפט גולמי שנכתב בנובמבר 2020, מציין כי "בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי".
"גם ביחס להצהרות ישראל כי היא מעוניינת לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, הרי שתמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי".
בהיבט סיכוני שפיכת נפט במפרץ אילת נכתב בנייר העמדה כי "בשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת מדובר בצעד בכיוון שגוי".
ממשרד רה״מ נמסר בתגובה: "כבר בחודש מארס האחרון, שלח המל״ל מכתב לשרה גמליאל ובו נמסר כי המל״ל לא עוסק בנושא. הפרסום והמכתב הנוסף באותו הנושא תמוה".
מקצא״א נמסר בתגובה: "קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה.
ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.
"כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה בתגובה: "את ההסכמים ההרסניים של קצא"א, שמאיימים בפגיעה אנושה במדינת ישראל - יש לבטל באופן מידי. מדובר במחטף שהתבצע ללא ידיעת המשרדים הממשלתיים, בוודאי לא המשרד להגנת הסביבה, ומבלי שהתקיימה הערכת סיכונים בנושא. בעידן הנוכחי של מעבר לאנרגיות מתחדשות, המשך הזרמת הנפט בתוך ישראל הוא דבר רעיל, מסוכן ביותר, ושייך לעבר".