המשרד להגנת הסביבה הודיע היום (רביעי) לחברת קצא"א על כך שאין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת. נזכיר כי מדובר בעסקה בשיתוף איחוד האמירויות, שמטרתה להעביר עשרות מכליות נפט בשנה לאירופה, דרך נמל החברה בעיר הדרומית.
מנכ"לית המשרד, גלית כהן, שטחה בפני מנכ"ל קו צינור אשקלון-אילת כי במקביל לבחינת הסיכונים של החברה, שלא בוצע לפי הנחיות המשרד ואף נדחו על ידו מספר פעמים, המשרד להגנת הסביבה אף בחן מהי תוספת הסיכון שיכולה לשאת הסביבה הימית הרגישה במפרץ.
כהן טענה כי גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה חד-משמעית, לפיה הרחבת פעילות קצא"א עלולה לפגוע פגיעה קריטית ובלתי הפיכה בסביבה הימית במפרץ אילת בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שלא ניתן למנוע אותן באופן מוחלט.
בתגובה לכך, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הביעה תמיכה בדברי מנכ"לית המשרד, והוסיפה: "שונית האלמוגית היא הגדולה והיחידה בישראל. שוניות האלמוגים הולכו ונכחדות כתוצאה ממשבר האקלים, ועל כן חלה עליו חובה מוגברת להגן עליהן מכל סיכון שהוא". היא ציינה את תפקידן החיוני של השוניות בשמירה על בריאות המערכות הטבעיות המסייעות לנו, והוסיפה: "עד לרגע זה לא הוצגו שיקולים אחרים המצדיקים את הסיכון הכביר הזה למפרץ אילת" והזכירה את אירועי דליפות הנפט.
בתגובה לסירוב המשרד להגנת הסביבה, חברת קצא"א מסרה: "עוד אמירה חסרת אחריות ובחוסר סמכות, הנובעת משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים". החברה הוסיפה כי ההסכם מבטיח את ביטחונה של ישראל בתחום האנרגיה ואף שובר לראשונה את חרם הנפט הערבי. "השרה פועלת בניגוד לעמדת הממשלה, וכל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות".
ההחלטה מגיעה ברקע כתב האישום שהוגש אמש נגד החברה וארבעה בעלי תפקידים בה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה ב-2014, והזיהום שנגרם כתוצאה מכך.
על פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה - סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה, ארתור וייס וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א, נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה. סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון ש"ח.