לכבוד ט"ו בשבט: אנשים שהפכו טיפוס עצים לתחביב מספרים על החיבור לטבע

לדני יופה, פנסיונר מהיישוב חופית, יש תחביב ייחודי: בזמנו הפנוי הוא אוהב לטפס על עצים. "מאז שהייתי ילד קטן טיפסתי על עצים, אבל כשיצאתי לפנסיה זה עלה מדרגה והתחלתי ללמוד את זה באופן מקצועי, עם מדריך", הוא מספר. "זה מאפשר לי לעלות הרבה יותר גבוה וגם להעז לעשות דברים שלא חלמתי שאפשר לעשות על עצים, כמו למשל להגיע לגבהים בתוך צמרות העצים, אפילו לעבור מעץ לעץ".

פחד מסוים

תחביב טיפוס העצים אינו שכיח במיוחד בארץ, אבל יש כמה משוגעים לדבר. אצל יופה, 65, זו כבר השנה השנייה שהוא לומד את רזי הטיפוס. האתגר הבא של יופה, שעסק בעברו בפרויקטים רפואיים, הוא לישון על עץ. "התחלנו מנושא של חבלים וקשרים, למדנו קצת את תחום האילנאות", הוא מספר. "מה שיפה הוא שאנחנו קבוצה קטנה של אנשים, כל אחד בא ממקום אחר בארץ. המדריך, אסלן חורש, קובע איתנו במקומות שונים בארץ, היכן שיש עץ מעניין. בעצים יש משהו נעים. יש צל בקיץ, בחורף הצמרת מגינה מהגשם. אתה יכול להיות מוגן בתוך העץ וזו חוויה מאוד מעניינת. יש משהו ממכר ומשכר בלהיות במחיצת העץ, בלהיות 'אתה והעץ'. יש עצים שהמגע איתם ממכר, יש עצים שאתה רוצה לגעת בקליפה, להסניף את ריח העלים. יש המון דברים על עצים שאתה לא רואה מהקרקע. זה עולם שלם. יש משהו מאוד מעניין ומסקרן בלהיות על חלקים גבוהים של עצים. יש שם מין אקוסיסטמה. זה עולם אחר שאליו בדרך כלל כף רגלו של אדם לא מגיעה, אבל בעלי חיים נמצאים שם. אנחנו פוגשים עופות, זוחלים. בטיפוס האחרון למשל מצאנו פגר של טרף של עוף דורס. כמו כן, יש ריח מיוחד לעצים. יצא לנו הרבה פעמים לעשות את זה בחורף. היו פעמים שהיינו מטפסים על עצים בגשם".

זה לא מפחיד?
"יש פחד מסוים, אבל אנחנו לומדים טכניקות, ואז אתה יודע שאם נופלים, אתה עדיין מחובר ומאובטח. אין מצב שאתה עושה פעולה כשאתה לא קשור. אתה יכול ליפול, אבל לא תיפול לקרקע".

צריך להיות בכושר בשביל לטפס?
"לא צריך להיות בכושר גופני מיוחד, אבל לפעמים היה לי קשה. אפילו התחלתי להתאמן קצת כדי להגדיל את כוח הידיים, כדי לא לפגר אחרי הצעירים. הייתי גם צריך לעבוד יותר על טכניקה, אבל לא היה מקום שהם הגיעו אליו ואני לא הגעתי".

מה אומרים במשפחה על התחביב הזה?
"הילדים שלי גם מטפסים, אבל על צוקים. עצים זה אפילו יותר מעודן מצוקים".
"אנחנו נפגשים אחת לכמה שבתות והמטרה היא לטפס על עצים מיוחדים בעונות המיוחדות להם", אומר המדריך של יופה, אסלן חורש, 38, ממושב ציפורי, אילנאי לפרנסתו, שמטפס על עצים וגם מדריך להנאתו חבר'ה המעוניינים ללמוד את התחביב. "לילה אחד ישנתי עם אחת הקבוצות על העץ. התקנו ערסלים, שיחקנו שחמט ואחר כך ישנו. זה היה חלק מאירוע בינלאומי שבו אנשים רבים מרחבי העולם ישנו על עצים על מנת להעלות את המודעות לסביבה ולעצים. אנחנו כמובן תמיד מאובטחים, תמיד מחוברים ברתמה לעץ, כך שגם אם ניפול מהערסל, לא ניפול למטה".  

איך בכלל אפשר להירדם על עץ?
"זה נורא נוח. אתה מתרגל לערסל, יש גם שמיכות. אומנם קצת קשה לעשות פיפי בלילה, אבל מסתדרים".

כמה זמן לוקח ללמוד לטפס על עץ?
"תלוי לאיזו מטרה. למטרת עבודה יש קורסים מסוימים. בתור תחביב אפשר לעלות לגובה עם מדריך כבר במפגש הראשון". הקושי האמיתי, מבהיר חורש, הוא לנוע בתוך העץ עצמו. "יש למשל עצים גדולים שהענפים שלהם רחוקים מהגזע הראשי, וצריך ללמוד טכניקות", הוא אומר. "ביער אנחנו עוברים מעץ לעץ באוויר. צריך להיות שם בשביל להבין את ההנאה. בעצי אלון למשל יש כל כך הרבה בעלי חיים וסגנונות של פטריות ואצות. בחורף במיוחד רואים הרבה תופעות מעניינות ואנחנו פשוט יושבים, מסתכלים ונהנים, מרגישים את הכוח של העץ. יש המון בעלי חיים מאוד קטנים שמתרוצצים על העץ, הרבה סוגים של דבורים, הרבה צרעות שמגדלות עפצים. זה מאוד מעניין, אנחנו בודקים כל דבר, לומדים".

טיפוס של אנשים עליהם לא פוגע בעצים?
"אנחנו מכירים את העץ, יודעים מה הרגישויות שלו, וגם משתמשים בציוד מיוחד שלא פוגע בו. אנחנו יודעים מתי ענף חלש, בודקים כל עץ לפני טיפוס. אם רואים ענף חלש, אומרים שעליו לא נעלה גם בגלל סיבה בטיחותית וגם כדי לא לפגוע בעץ. גם העונות משפיעות. למשל, על אקליפטוס לא נרצה לעלות בקיץ, כי הקליפה שלו פעילה ורגישה מאוד בעונה זו".

"תמיד התעניינתי בעצים, אבל לאו דווקא בטיפוס", אומר עילי בודק, 19, מהמושב ציפורי, שעושה שירות לאומי בכבאות והצלה. "אני עוסק להנאתי בחריטה על עצים וגילוף. תמיד נורא התעניינתי איך העצים גדלים וחיים, ממה הם מושפעים. לפני כשנה התחלתי גם ללמוד לטפס".

מה מושך אותך בזה?
"על העץ יש המון חיים, יש קנים, פטריות, טחב, אפשר ממש לגשת לקצה הענף ולראות כמה הוא גדל בשנה. זה מעין מבט עומק שלא מצליחים לראות מהקרקע. יש את ההנאה מנושא חקר העץ, ויש גם יש את הקטע הטכני - להשתפר כל פעם בטיפוס. למשל כשהולכים על ענף, צריך לנסות בעזרת החבלים להפעיל כמה שפחות משקל על הענף, כדי שלא יקרוס. אני זוכר את הפעם הראשונה שהצלחתי לעשות את זה ממש טוב וללכת על ענף בקוטר ממש קטן, זה היה מרגש. החלום שלי הוא להגיע למצב שבו אהיה כבר מסוגל להסתכל על כל עץ מלמטה ולדעת באיזו טכניקה אני מטפס עליו. לראות את כל השלבים כשאני עדיין על הקרקע".

"לפני כשנה התחלתי להתעניין בטיפוס על עצים. אותי מושך האתגר הפיזי שמשולב עם החיבור לטבע", אומר גם מיכאל נודלמן, 43, פיזיותרפיסט מקיבוץ צרעה. "התחלתי ללמוד טיפוס במסגרת קורס, ובאחד המפגשים בסוף היום שמתי לב שהייתי כמעט כל היום על העץ. לא חשבתי שהגוף שלי מסוגל להיות כמעט יום שלם על עץ. זה היה נורא מספק. אני מתאמן בטיפוס בערך אחת לחודש ומנסה לשמור על מוכנות גופנית לקראת המפגש הבא, עושה תרגילים מיוחדים".

לדברי נודלמן, גם בתחביב הזה קיים פחד כמו בכל תחביב אתגרי אחר. "במיוחד בפעמים הראשונות יש רגעים שאתה מבין שאתה נמצא בגובה מסוכן ושאתה תלוי לגמרי בקשרים שעשית בחבל ובחישובים שעשית לגבי חוזק הענפים", הוא אומר. "אבל מבחינתי טיפוס על עץ זה פחות ספורט אתגרי אלא יותר חיבור לטבע".

חיים עם ציפורים

יש ותיקים יותר בענף, שהחוויות שלהם הגיעו לרף גבוה יותר. "אילנאי הוא בעצם אדם המטפל בעצים, מרגע השתילה כולל כל האחזקה שלו: טיפול במחלות, גיזום, כריתה", מסביר דרור לזרוביץ', 58, אילנאי מחיפה, העוסק במקצוע מעל 30 שנה. לזרוביץ', ממקימי עמותת אילנאי ישראל, גם מטפס להנאתו על עצים.

"המטרה הייתה לאחד את כל מי שעוסק בתחום הזה וגם לתת לאנשים לא מהתחום להבין את חשיבות האילן", אומר חורש, אף הוא חבר העמותה. "לרגל ט"ו בשבט למשל, במסגרת אירוע שיתקיים ב-10 בפברואר בגן הבוטני חוות הנוי בעמק חפר, ניתן הרצאה על עולמם המופלא של העצים וגם נדגים טיפוס על עץ. להבדיל מחו"ל, בארץ אין עדיין מודעות לכך. באירופה יש בתי ספר שבהם בחטיבה ובתיכון מלמדים אילנאות".

"בארץ התחביב הזה קיים בעיקר בקרב אילנאים, אבל בחו"ל זה יותר מפותח", אומר לזרוביץ'. "אנחנו מעבירים בארץ חוגים שבהם לומדים לטפס על עצים, להרגיש איך החיים למעלה עם הציפורים. לפעמים גם מציבים מיטה מיוחדת או אוהל מיוחד על הגובה, ואז יושבים ומרגישים את האדרנלין בגובה. עשינו כמה הדרכות טיפוס על עצים בגני ילדים ושתי תחרויות טיפוס על עצים, אבל כאמור, בארץ התחביב הזה עדיין בהתחלה".

על כל עץ אפשר לטפס?
"יש עצים שלא מסוגלים לשאת משקל, יש עצים שבירים, יש עצים אלרגניים. מתאימים לטיפוס בעיקר אורנים, אקליפסטוסים ופיקוסים".

ואיך התחושה להגיע לצמרת?
"יש שם אנרגיות אחרות. אתה מרגיש שאתה חלק מהעץ ומרגיש את העוצמה של עץ לעומת בן אדם. זו הרגשה עילאית למעלה. בחו"ל אנשים אפילו בונים מחנה על עצים והחבר'ה עוברים מאוהל לאוהל, מבקרים אחד את השני, שומעים שירים יחד. הכל נעשה בטיפוס על העצים בעזרת חבלים בצורה מאובטחת".