פרסום ראשון: חוקרים מתחום הרפואה האבולוציונית באוניברסיטת תל אביב גילו כי דווקא האנשים שמבנה עצם צוואר הירך שלהם מפותח יותר מצויים בסיכון מוגבר לשבר בצוואר הירך.
לדברי החוקרים, הממצאים מראים כי ניתן באמצעות בדיקת דימות פשוטה יחסית לזהות מי עלול להיות בסיכון גבוה לפגיעה מסוג זה, ולהמליץ על פעולות מניעה, בעיקר פעילות גופנית מגיל צעיר.
המחקר הובל על ידי ד"ר הילה מאי וקבוצת המחקר שלה בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה ובמרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' ניר שוולב מאוניברסיטת אריאל, פרופ' ז'ן־ז'ק הובלין מצרפת ופרופ' פרנק רולי משווייץ. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Communications Biology.
ד"ר מאי: "למעבר של האדם לעמידה זקופה ולהליכה על שתיים היו יתרונות אבולוציוניים משמעותיים, אך מסתבר שלשינוי הזה היו גם מחירים. שבר בצוואר הירך הוא אירוע חמור, שגורם סבל רב ועלול להביא להידרדרות כללית במצב הבריאותי עד למצב סיעודי ואף למוות".
לדבריה, "ביקשנו לבחון באיזה אופן, אם בכלל, נגרם שבר מסוג זה בשל שינויים במבנה האנטומי התלת־ממדי של העצם, כפי שהתפתחו במהלך האבולוציה האנושית, ומצאנו התאמה ברורה בין רמת הפעילות הפיזית של האוכלוסייה לבין הצורה של עצם הירך".
ההסבר לכך הוא שהעצם היא רקמה דינמית שנבנית כל הזמן, בהתאם לכוחות שמפעילים עליה השרירים, המתגברים בעת פעילות פיזית. "כדי להפחית את הסיכון מומלץ מאוד לכולנו לעסוק כבר מגיל צעיר בפעילות גופנית הכוללת עומס על עצמות הירך באופן שישפיע על צורת העצם ויחזק אותה. המלצה זו מודגשת במיוחד עבור אנשים שצורת עצם הירך שלהם פגיעה יותר, כפי שזיהינו במחקר זה", הסבירה החוקרת, והוסיפה כי "כיום ניתן לזהות את מבנה העצם בבדיקת דימות פשוטה למדי, ולפיכך יש בידינו כלי רפואי מניעתי, שיכול לחסוך כאב רב לחולים ועלויות גבוהות למערכות הבריאות. מדובר בתרומה משמעותית של הרפואה האבולוציונית לתחום הרפואה המונעת".