מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית הגיע לפריצת דרך בחקר האוטיזם, שלדברי החוקרים מהווה מדרגה בדרך לפיתוח תרופה שתפחית בתופעות התנהגויות שמאפיינות אנשים אוטיסטים. במחקר, שמתפרסם היום (שני) בכתב העת Advanced Science, נמצא קשר ישיר בין רמות תחמוצת הפחמן במוח לבין אוטיזם.
יום המודעות הבינלאומי: נתונים מדאיגים מתוך דוח האוטיזם
מדוע שיעור האוטיסטים גבוה משמעותית בקרב מהנדסים?
המילה "אוטיסט" אינה קללה: יש לשנות את הגישה
במחקר שנערך בעכברים, הורדו רמות התחמוצת במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם. כתצואה מכך, האינדיקטורים וההתנהגות האוטיסטית ירדו בהתאמה. ד״ר עמל הוא הראשון בעולם אשר מפצח את המנגנון החדש הזה באוטיזם.
כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כך לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר בארה"ב.
ד״ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו ד״ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה. "מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במח במודלים אוטיסטים במעבדה, גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו ״חברתיים״ יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותם והם התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו גם שהם פחות חרדתיים. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר ד"ר עמל.
"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה", סיכם ד"ר עמל, והוסיף: "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".