בחודשים האחרונים, אנו עדים לעלייה משמעותית במספר הילדים ובני הנוער הסובלים מחרדה. הורים רבים מספרים על עליה בתחושת פחד וחרדה בקרב ילדים בעקבות חשיפה לחדשות ולשגרה המשתנה בימים אלה, בין אם בטלוויזיה, ברשתות החברתיות או בסביבת הבית, ובהפגנות בצמתים וברחובות.
שותות משקה ממותק אחד ביום? זה מה שעלול לקרות לכן
בכיר בהסתדרות הרפואית מסביר: זוהי מטרת הרפורמה בקנאביס רפואי
דיברנו עם ד"ר יובל צור, ראש תחום סדנאות מיינדפולנס במכבי טבעי, על המצב הלא פשוט שחווים רבים בימים אלה, ועל הדרכים להתמודד איתו: "תחושות של לחץ, חרדה ודיכאון יכולות להשפיע על מערכות הגוף והנפש, לגרום לעצבנות, אי שקט, כאבי שרירים, בעיות עיכול, קשיי שינה ועוד. עלול להיווצר קושי בתפקוד בשעות הפנאי, בלימודים וביחסים החברתיים. מחקרים קושרים מצבים של עקה נפשית (סטרס) בילדות עם פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, הופעת תסמינים במערכת העיכול כמו כאבי בטן ותסמונת מעי רגיז, וגם עם הגברת הסיכון להתפתחות מחלות שונות בבגרות".
ד"ר צור מוסיף: "הטיפול ברפואה משלימה יכול לסייע ולהשלים טיפול רגשי ותרופתי. בבסיס הטיפול נרצה לעזור למטופל להירגע ולהחזיר את הגוף שלו לאיזון. ישנם מספר טיפולים משלימים שנמצאו יעילים מאוד להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה ודיכאון, כגון: דיקור סיני, שיאצו, ביופידבק ורפלקסולוגיה, וכן סדנאות מיינדפולנס שמתמקדות בשינוי היחס למצב המלחיץ".
"אל מול מתחים, חששות ולחץ - מיינדפולנס מציע לנו לקחת נשימה ולעצור לרגע, ואז: להביא את תשומת הלב למציאות ברגע ההווה כפי שהיא, ללא ה"סרטים" וה"סיפורים" שלנו עליה ועל מה עלול לקרות. להסתכל מה באמת קורה עכשיו, ואת זה לעשות בלי שיפוטיות ובלי ביקורת והאשמות. נעצור לרגע את התגובתיות האוטומטית ונרצה לפעול באיזון, ולא מתוך חרדה, כעס, או ביקורתיות".
ביקשנו מד"ר צור מספר טיפים להתמודדות ותמיכה בילדים החווים חרדה:
"כדאי להכיר בחשש והחרדה של ילדך, לתת לזה מקום ולגיטימציה, בלי ביקורת.
לחבק, להביע אהבה, להיות עם ילדך, לשבת איתו/ה - זו התמיכה החשובה ביותר.
להביע אמון ביכולות (בלי להקטין את הקושי), "אני סומך/ת עליך, ואהיה כאן תמיד בשבילך".
לשים לב לחששות שלך מהמצב, לראות גם אותם כחלק מהמציאות.
לקחת נשימה עמוקה ולנסות לפעול באיזון ואהבה ולא מתוך הפחד".
מה לא כדאי עשות?
לא להגיד: "אל תדאג, אל תפחדי" (זה לא מפחית דאגה או פחד, לעיתים אפילו מחמיר אותם).
לא להגיד: "יהיה בסדר" (זה לא מרגיע ולא משכנע את מי שחושש שלא יהיה בסדר...).
לא להתעלם מהמצב ולברוח למקומות אחרים (זה לא פתרון והחשש יחזור).
לא להציע פתרונות (יותר חשוב לתת תמיכה).