האם בקרוב נשלם פחות על אוכל? הרפורמה החדשה של הממשלה

משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) את עקרונות המתווה להעמקת רפורמת המזון בדגש על הסרת חסמי יבוא. 

בשנים האחרונות קודמו צעדים רבים בתחום, בהם פתיחת הייבוא המקביל של מזון רגיל ("רפורמת הקורנפלקס"), אימוץ תקנות האיחוד האירופי לעניין בטיחות מזון (מזהמים כימיים, מזהמים מיקרוביולוגיים ושאריות חומרי הדברה), ביטול רשמיותם של עשרות תקנים ישראליים בתחום המזון, והוספת "המסלול האירופי" ביבוא מזון רגיש (המבוסס על הצהרות "היבואן הנאות").

החיים שלנו תותים: היתרונות המדהימים של הפרי האהוב

המתווה הנוכחי ממשיך את מגמת העברת האחריות על בטיחות ותקינות המזון לעוסקים במזון, תוך שמירה על בריאות הציבור זאת תוך שמירה על איזון בין בטיחות המזון לבין תחרותיות בשווקי המזון ושמירת היצע המזון במחירים סבירים.

חמשת המהלכים של מתווה הרפורמה תורמים באופן מובהק להסרת חסמי הכניסה של מזון לישראל וצפויים להשפיע לטובה על מגוון המוצרים הקיימים בשוק, ולהורדת עלויות היבוא. שוק המזון ומוצרי הצריכה מוערך בכ-53 מיליארד ₪, כך שכל הורדה בעלויות הייבוא צפויה להביא לחיסכון משמעותי לכל משק בית בישראל. במקביל, משרד הבריאות פועל להשלמת הקמת מערך אכיפה מנהלית, על מנת להנהיג אכיפה אפקטיבית.

המתווה גובש לאחר עבודת מטה מקיפה של מספר רב של גורמי מקצוע במשרד הבריאות ובראשם שירות המזון הארצי, תוך התייעצות עם מומחים שונים בארץ ובחו"ל בתחום המזון, ולימוד מעמיק של תפיסות רגולטוריות בעולם בתחום זה, ובפרט הנעשה במדינות האיחוד האירופי, זאת על מנת לטייב את הרגולציה על מזון תוך דגש על הסרת חסמים בייבוא מזון לישראל.

כמו כן, רגולציה זו תביא להידוק הקשרים עם מוסדות האיחוד האירופי במדינות מוכרות, על מנת לייצר מנגנונים אפקטיביים לרגולציה, אכיפה ולמידה ופיתוח ארגוני.

במרכז המתווה עומד הייעוד העיקרי של שירות המזון הארצי להבטיח כי  רמת איכותו, תקינותו ובטיחותו של המזון המיוצר, המשווק בישראל והמיובא אליה יהיו נאותים, וזאת, "בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין-לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים והכל במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור", כקבוע בחוק המזון. 

משה ארבל, שר הבריאות: "משרד הבריאות מציג רפורמה נוספת בסדרת המהלכים שנעשו לאחרונה המקיפים מגוון תחומים הנוגעים במשרד כחלק מהמאבק הממשלתי ביוקר המחיה, ומהווים בשורה מהותית ליבואנים ולצרכנים בישראל. המתווה להעמקת רפורמת המזון הוא נדבך נוסף בדרך להידוק הקשרים עם מוסדות האיחוד האירופי במדינות מוכרות, דבר שיקדם את מדינת ישראל צעד נוסף בזירה הבינלאומית".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "שינוי זה בתפיסת העולם של שירות המזון במשרד הבריאות הוא חלק מרפורמות נוספות שנעשו במשרד הבריאות במהלך השנה האחרונה שמטרתן הפחתת הנטל הבירוקרטי ויצירת רגולציה מאפשרת תוך שמירה על בריאות הציבור. משמעותה של רפורמה זו היא אימוץ התפיסה שביסוד הרגולציה האירופית, המעבירה אחריות לכל העוסקים במזון, תוך ששמה דגש על פיקוח בדרכי השיווק, על פני פיקוח תהליכי.  צעדים אלה תורמים באופן מובהק להסרת חסמי הכניסה של מזון לישראל וצפויים להשפיע לטובה על מגוון המוצרים הקיימים בשוק, ולהורדת עלויות היבוא." 

להלן המהלכים הנוספים להעמקת הרפורמה והרחבתה לביצוע מידי:

א. אימוץ התקנה האירופאית 1169/2011 לעניין סימון מזון:
ביטול החובה לסמן את שם היצרן על מזון מיובא, ובכלל זה את ארץ הייצור ושמו וכתובתו של היבואן , ובמקום זה:
• התאמת סדר התכולה של הרכיבים בסימון, להגדרות בתקנה האירופאית.
• צמצום החובה לסימון ערכים תזונתיים מסוימים – וחלף זאת קביעת חובה להציג את הערכים בהתאם לתקנה האירופאית, לרבות לעניין תכולה וסדר הערכים התזונתיים בטבלת הסימון התזונתי.
• החלת חובת סימון אלרגנים וחומרים הגורמים לאי סבילות במזון ארוז מראש, בהתאם לחקיקה האירופית. תוך שונות מסוימת ברשימת האלרגנים והחומרים הגורמים לאי סבילות (לאור פערים ברגישויות האוכלוסייה בישראל לעומת האוכלוסייה באירופה). הסימון יהיה על בסיס נתונים ידועים ליבואן וללא צורך בבדיקות נוספות.
• התאמת דרישות הסימון לעניין תוספי המזון לחקיקה האירופאית.
יודגש כי בעניין הסימון, החובה הקיימת בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017, הדורשת לסמן סמלים אדומים בקדמת האריזה, מעל סף מסוים של סוכרים, נתרן ושומן רווי, תישאר על כנה. 

ב. טיוב המסלול האירופי
בהמשך לתיקונים שנעשו זה מכבר, מוצע להרחיב בצעדים נוספים:
• קבלת אישור מיידי לרישום יבואן נאות - מבלי להמתין 10 ימים לבדיקת שירות המזון, כקבוע היום בחוק. 
• הסרת הדרישה בהצהרה ל"קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, כקבוע בתוספת השלישית לחוק המזון.
• מתן אפשרות להגיש שטר מטען המעיד על יבוא מסחרי של המוצר לשיווק באירופה במקרה שמדובר ביבוא מזון שיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי.

ג. קביעת מסלול לייבוא תוספי תזונה ליבואנים נאותים, המבוסס על הצהרה, ואימוץ התקנה האירופאית בנושא, בשינויים המחויבים.
• קביעת מסלול חדש - "יבואן נאות של תוספי תזונה" – מסלול מחייב (ולא וולנטרי) מבוסס הצהרה ועם תיק מוצר מלא והתחייבות שהמוצר עומד בדרישות חקיקת המזון ושאינו מכיל רכיבים שאינם מאושרים בישראל.
• שחרור של תוספי התזונה בתחנות ההסגר ייעשה בהתאם לניהול סיכונים.
• השוואת דרישות לגבי יצרנים מקומיים.
• פיקוח ואכיפה מבוסס סיכונים, על יבואנים ויצרנים מקומיים. 
• אימוץ התקנה האירופאית 2002/46, לעניין תוספי תזונה תוך התאמות לדרישות בישראל ("בתנאים ובהחרגות"), לרבות בהחלה מודרגת ככל שיש צורך, על בסיס ניהול סיכונים (מהלך שיאפשר לייבא תוספי תזונה שמכילים רכיבים שטרם אושרו בישראל).

מהלכים אסטרטגיים ארוכי-טווח:

ד. מתווה לבחינת הקלות לאימוץ הסטנדרט האירופי לליסטריה:

תקנה 2073/2005 לעניין מזהמים מיקרוביולוגיים על מזון כמו גם יתר התקנות המאומצות, לא אומצה במלואה, אלא בתנאים ובהחרגות הקבועים בתוספת השנייה א' לחוק המזון. מדיניות שירות המזון הארצי בנוגע להליך אימוץ חקיקה אירופאית הוא אימוץ והתאמה של כל הסביבה הרגולטורית בה פועלת החקיקה שאומצה. בין המזהמים המפורטים בתקנה האירופאית, מצוי חיידק הליסטריה.

לנוכח ההבדלים בין אירופה לישראל, לא אומצה הנורמה האירופית לעניין ליסטריה, באופן מלא. והנורמה הקיימת בישראל לגבי מזונות מסוימים, הקובעת אפס סובלנות לליסטריה, נותרה בעינה (באופן דומה לנהוג בארה"ב).

עם זאת, שירות המזון מעונין לקדם עבודת מטה מקצועית לאימוץ הסטנדרט האירופי בקשר לליסטריה. תהליך זה יכלול את השלבים המפורטים להלן וייושם במקביל לדרישה החלה על כלל יצרני המזון ליישום מערכת בקרת איכות עצמית המושתתת על עקרונות (HACCP)  , "יצרן נאות":

• איסוף נתונים על השכיחות והריכוז של ליסטריה מונוציטוגנס במוצרי מזון.
• איסוף נתונים על הרכב הדיאטה המקומית ביחס למוצרים תומכי גידול ליסטריה מונוציטוגנס.
• איסוף נתונים אפידמיולוגיים על מקרי ליסטריוזיס במזון.
• ביצוע הערכת סיכונים יעודי למיקרוביולוגיה. 
• קביעת רמת ההגנה המתאימה appropriate level of protection (ALOP) 
• הערכת השפעות של אימוץ הנורמה האירופאית של 100cfu/25gr ליסטריה מונוציטוגנס במזון;
• ניטור מתמשך של שכיחות החיידק במוצרי מזון שלגביהם קיים סיכון להימצאות ליסטריה, עם המעבר לאימוץ הנורמה האירופית של  100cfu/25gr, הכולל:
-יצירת נגישות ויכולת חיזוי צמיחה מיקרוביולוגיים ויצירת תקנות לסימון חיי מדף לאחר פתיחה ובמיוחד למזונות תומכי גידול ליסטריה ובפרט כאלה שאין להם מעכבי גידול ליסטריה וששיטת השימור מבוססת רק על פיסטור או טמפרטורה כגון: חומוס ללא חומר משמר.
-שדרוג עבודת מעבדות בריאות הציבור לביצוע בדיקות מעבדה לליסטריה מונוציטוגנס בהיקף רחב, הן מדיגומי מזון והן מדיגומי סביבה, הן לנוכחות החיידק (בדיקה איכותית) והן למספרו במזון (בדיקה כמותית).

ה. מעבר לשיטת אחריות על כלל העוסקים במזון ליישם מערכת בטיחות מזון עצמית מבוססת  ניתוח סיכונים (HACCP):
מהלך משמעותי של הרפורמה הוא מעבר ליישום הדרגתי ובשלבים של חובת HACCP עבור כל עסקי המזון, כפי שנהוג ברגולציה האירופאית ולא רק לבעלי רישיונות יצרן, כולל בתי אוכל, אולמות שמחה, מרכולים וכו'. מהלך זה ילווה במערך הכשרה והסברה מתאימים. 

ו. המשך הידוק הקשרים עם רגולטורים מקבילים באירופה ורגולטורים אחרים במדינות מפותחות על מנת לשפר את כושר ההסתמכות הדו-כיוונית בין שירות המזון בישראל לבין רגולטורים מובילים בעולם. 
• הסדרת מעמד פורמאלי של משקיפים ברשויות המוסמכות באיחוד האירופי, על מנת להגיע להרמוניזציה מלאה מול הרגולציה האירופאית והכרה הדדית.

• צעדים אלה כוללים חיבור ישיר למערך הרגולציה של האיחוד האירופי, טרם כניסתה לתוקף לשם  קבלת עדכונים שוטפים בנושאים רגולטורים ושיקופם לתעשייה המקומית (יצרנים ויבואנים) על מנת לשפר את רמת הוודאות והתאימות הרגולטורית במדינת ישראל. 
• חיבור למערכות ההתרעה של רגולטורים מובילים במזון, בנוסף למערכת ה- RASFF האירופית על מנת לקבל דיווחים על אירועים חריגים ברמה עולמית לצורך מעקב שוטף למניעת תחלואה ממזון בישראל ולדיווח בעת הצורך על אירועים חריגים בישראל.