ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משמונים ימים. הלחץ, הדאגה והחרדה מגיעים לכל בית בישראל. דומה כי אין אדם שלא מרגיש את ההשפעה של המלחמה על מצב הרוח. הדיווחים על מצב החטופים והקרבות הקשים ברצועת עזה ובגבול הצפון גורמים לדאגה, חרדה ומתח.
נתונים חדשים שהתפרסמו לאחרונה בסקר שערכה 'מכבי שירותי בריאות' מלמד שלאירועי השבעה באוקטובר יש השלכות על מצבם הבריאותי של הישראלים. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים מכל רחבי הארץ בגילאי 75-20. מהממצאים עולה שמאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, הישראלים אוכלים יותר ומתאמנים פחות: 47% מקרב אלו שביצעו ספורט וכושר בשגרה שלפני המלחמה, הודו שהם מבצעים פחות פעילות גופנית; 21% ציינו כי הם צורכים יותר חטיפים וממתקים בתקופה זו; 18% דיווחו שהם צורכים יותר ג'אנק פוד מאשר בימים כתיקונם. בסך הכול 36% מהמשתתפים דיווחו על עלייה משמעותית במשקל, בשל שינוי לרעה בהרגלי התזונה. זאת ועוד, המלחמה משפיעה משמעותית על המצב הנפשי – 48% מדווחים על שינוי לרעה במצבם הנפשי, ו-63% מעידים שהם סובלים מבעיות שינה.
במצבי לחץ – ניגשים למקרר
מחקרים רבים מצאו קשר בין עלייה בהורמון קורטיזול כתוצאה מלחץ לבין עלייה במשקל. פעמים רבות, מצבי דחק וסטרס גורמים לבלוטת האדרנל להפריש אדרנלין וקורטיזול בשיעורים גבוהים. הפעולה הזו נועדה לאפשר לגוף להילחם או לברוח כשהוא מרגיש במצוקה או בסכנה. במרבית המקרים, כאשר הסכנה חולפת והאיום הוסר, רמות האדרנלין יורדת אבל הקורטיזול נותר גבוה על מנת לחדש במהירות את מאגרי האנרגיה של הגוף. כך למעשה מתפתח מצב שמוביל לתשוקה למאכלים עתירי סוכר ופחמימות שביכולתם לספק אנרגיה מהירה לגוף. זו הסיבה שגורמת לרובנו לפתוח את המקרר או את ארון הממתקים כאשר אנחנו לחוצים, מתוחים או דרוכים.
לא רק תחושות של לחץ או חרדה גורמים לנו לאכול. קיים מנעד של גורמים שיכולים להשפיע על תחושות הרעב או הצמא. למעשה, אצל כל אדם יש אותות פנימיים בגוף ואותות חיצוניים מהסביבה שמשפיעים על מנגנוני הרעב והשובע שלנו. מה הם האותות הפנימיים? המטבוליזם (קצב חילוף החומרים), רמות ההורמונים, תחושת מלאות הקיבה וכדומה. מה הם האותות החיצוניים? נורמות חברתיות כמו אכילה בשעות קבועות, אכילה "שבטית" מול מסכי הטלויזיה המשדרים לאורך כל שעות היממה, חוויות חושיות כמו ריח טוב או מרקם של מזון.
למרבה הצער, בעולם המערבי קיימת בעיה של איזון מנגנוני הרעב ושובע. פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים מתוך אילוצי לוח זמנים, משעמום, או בהיסח הדעת מול הטלוויזיה. חוסר האיזון של אותם מנגנונים במוח - כפי שקורה לרבים כתוצאה מהמלחמה - גורם גם לאכילה במקרים של לחץ וחרדה. למרבה הצער, במציאות הזו שנמשכת כמעט שלושה חודשים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עולים בצורה משמעותית במשקל.
ישראל סובלת משיעורים גבוהים של השמנה
חשוב להדגיש כי כבר לפני המלחמה שיעורי מחלת ההשמנה בישראל היו מהגבוהים בעולם. על פי נתונים של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. מגמה זו נמצאת בגידול של 5% בממוצע לשנה – יותר מקצב גידול האוכלוסייה השנתי. הסכנות הכרוכות בהשמנה הן רבות: החל מהתפתחות סוכרת סוג 2, עלייה במחלות לב וכלי דם, בעיות אורתופדיות, התפתחות של סוגי סרטן שונים ואף בעיות פוריות. לא מדובר רק בסכנה תאורטית – הסטטיסטיקה מלמדת כי 70% מהחולים בהשמנה סובלים גם ממחלות נוספות.
לאחרונה דווח כי משרד הבריאות שוקד על תכנית בעלות של 2 מיליארד שקלים להתמודדות עם הביקוש הגובר לטיפול על-ידי גורמי בריאות הנפש. אין ספק שישראלים רבים יזדקקו לעזרה וסיוע נפשי על מנת להתמודד עם הזוועות שהתרחשו בשבעה באוקטובר. אולם, טוב יעשה משרד הבריאות אם לא יזנח גם את הסכנות הצפויות מהעלייה הגוברת בהשמנה בימים אלו. מה שאולי יכול להיראות כבעיה זניחה בשל הקרבות העזים בחזית, פינוי של אלפי תושבים בדרום ובצפון ופגיעה כלכלית קשה במשק, עלול להוביל בעוד מספר שנים לבעיות רפואיות חמורות שיגבו מחירים כבדים.
עלייה במשקל בזמן לחימה היא אינה גזירת גורל. אין צורך להתחיל במשטר תזונה נוקשה, להירשם למרתון הקרוב או לצרוך מזונות מיוחדים. אלו פעולות שלרוב גורמות להתייאש מהתהליך לאחר מספר ימים ואפילו לעלות שוב במשקל. גם בימים אלו של ניהול חיי שגרה לצד מצב החירום הלאומי, חשוב לגשת לרופא המתמחה בטיפול בהשמנה על מנת להבין את מקור הבעיה, ולהתאים לה טיפול מדויק.
הכותב הינו רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה – ד"ר רז.
