ועדת הבריאות דנה היום (שני) בפריסת המרכזים לצנתור מוחי, ובקריאת בתי חולים רבים בפריפריה להוסיף יחידות ייעודיות ללוקים בשבץ מוחי. על פי ההנחיות, יש לטפל בשבץ תוך שש שעות, אחרת נגרם נזק בלתי הפיך. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ משה רוט, אמר: "על משרד הבריאות להגדיל את מספר המרכזים לצנתורי מוח, שיסונפו למרכזי-על".
"אי הוודאות לגבי המלחמה גדולה": הריבית במשק נותרה ללא שינוי
ברוסיה טוענים: זו הסיבה האמיתית שבגללה נהרג נבלני
הוועדה דנה במרחק הרב של הלוקים בשבץ מוחי לעבור – כדי לקבל טיפול. בתי חולים רבים בפריפריה מבקשים לכן להוסיף יחידות ייעודיות. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ משה רוט (יהדות התורה) דרש ממשרד הבריאות להציג תכנית להגדלת מספר המרכזים לצנתורי-מוח שיסונפו למרכזי-על, כך שזמן ההגעה למרכז הרפואי יהיה קצר ככל הניתן. בנוסף קרא רוט לבטא בתכנית את הוספת יחידות שבץ ייעודיות בבתי החולים, ולשתף את מנהלי בתי החולים ואיגודי הרופאים הרלוונטיים בעת הכנת התכנית.
הוועדה ביקשה ממשרד הבריאות לייצר תכנית פינוי ברורה עבור ארגוני ההצלה המפנים את המטופלים, כך שהמטופלים יגיעו לבית החולים הקרוב ביותר שבו נמצא כונן-מצנתר, וכן להכין תוכנית העברות יעילה בין בתי החולים.
יוזם הדיון, אופיר כ"ץ (הליכוד), העוסק רבות בקידום שירותי הבריאות בפריפריה, הדגיש את ההכרח למשל בהקמת המרכז בפוריה המעניק שירותים לתושבי עפולה, טבריה, בית שאן והסביבה – שעד הקמתו נאלצו לנסוע למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. טענת משרד הבריאות נגד פריסה רחבה יותר כדי שהמרכזים הגדולים יתמקצעו – איננה נכונה, טען. המציאות הוכיחה שכל מרכז מציל חיים – ויש להוסיף מרכזים דומים גם ב"אסותא" באשדוד וב"הלל יפה" בחדרה.
לדברי פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לשבץ מוחי ב"הדסה" ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, יש לחזק את המרכזים הגדולים הקיימים לפני פתיחת יחידות צינתור חדשות וקטנות. הוא קרא לייעול העברת המטופלים ממרכז למרכז - לפחות מ-60 דקות.
ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל "הלל יפה", סיפר על כ-1,200 מטופלי שבץ בבית החולים בשנה החולפת, "ולעולם זמן ההעברה למרכז אחר לא תעמוד על 60 דקות. לא ייתכן שיש אזרחים סוג ב' – שלא מגיע להם שירות רפואי". ד"ר מאור דוד ממן, מנהל בית החולים "העמק" בעפולה, סיפר על 150 מטופלי שבץ שטופלו בבית החולים בשנה החולפת, וכמחציתם הועברו לצינתור למרכזים אחרים, "כאשר ידוע לנו שרובם הגיעו מאוחר מדי מכדי להצילם. כל בקשותנו לקבל מרכז-צינתור ומצנתרים - נענו בשלילה ע"י משרד הבריאות".
הוא תהה האם המשרד מעדיף את בתי החולים הממשלתיים על פני הפרטיים ואלו של קופ"ח "כללית". ד"ר חגית סרבגיל-ממן, סמנכ"ל "אסותא" באשדוד, תהתה מדוע תושבי העיר החמישית בגודלה בישראל – אינם זכאים לשירותי בריאות בסיסיים כצינתור.
מנגד ד"ר ג'רמי מולד, סגן מנהל המערך הנוירולוגי ב"איכילוב", טען כי כמות החולים הזקוקה לצינתור בישראל היא מועטת, ובישראל כ-25 מצנתרים בלבד. לדבריו, החשיבות העיקרית היא הטיפול שאחרי הצינתור – כדי למנוע את השבץ הבא.
ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, מאגף הרפואה במשרד הבריאות, השיבה כי בארץ כיום 11 יחידות צינתור, בפריסה מאוזנת, ומתקיימים בהם כאלף צינתורים בשנה, ולאחרונה נפתחו יחידות ב"פוריה" ו"ברזילי". נקבעו אמות-מידה להקמת יחידות צינתור לנפש, ובהן שכ-50 מטופלים הועברו למרכז-צינתור אחר. לדבריה, אף אחד מבתי החולים שדרשו בדיון הוועדה יחידת-צינתור בתחומם - לא עמדו במינימום הזה.