הקיץ רק החל אך קדחת הנילוס המערבי ממשיכה להתפשט בישראל: לפחות 25 תושבי מרכז הארץ, רובם בעשור השביעי לחייהם, אושפזו בבתי החולים איכילוב ושיבא לאחר שנדבקו בנגיף הקטלני, כמה מהם מאושפזים כשהם מונשמים ביחידות לטיפול נמרץ. הרופאים עצמם בישראל לא נתקלו בגל תחלואה כה מסיבי במחלה, שהיא לרוב קלה, אך אצל קשישים עלולה להידרדר לכדי סכנת חיים. הנה כל התשובות לכל השאלות על ההתפרצות.

בבית החולים איכילוב מאושפז אדם אחד מונשם ומורדם ומצבו קשה. אדם נוסף נגמל מהרדמה והנשמה ומצבו בינוני, שניים נוספים במצב בינוני, והיתר שוחררו לבתיהם. במרכז הרפואי שיבא מאושפזים חולים נוספים, חלקם מונשמים ומורדמים במצב קשה. בבית החולים מאיר טופל אדם אחד ושוחרר לביתו. על פי ההערכות ישנם חולים נוספים שנדבקו אך לא הגיעו לחדר מיון. 

קדחת מערב הנילוס מתפשטת: חולה מאושפז במצב קשה  
כאבים, הקאות ושלשולים: האם גם אתם לקיתם ב"שפעת המזגנים"?

ביה''ח איכילוב. טיפל במרבית החולים (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
ביה''ח איכילוב. טיפל במרבית החולים (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

מתי הופיעה המחלה לראשונה בארץ?
על פי נתוני משרד הבריאות המחלה נפוצה בישראל שנים רבות ונוטה להופיע בשיאי גלים בקיץ. התיעוד הראשון של קדחת מערב הנילוס כהתפרצות נרשם בישראל בשנים 1954-1950 ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה.
 
בשנות השבעים והשמונים תועדה שוב פעילות מוגברת של הנגיף. בשנת 1997 אובחנה המחלה בעופות, לראשונה נפגעו להקות אווזים לפיטום שנמצאו רגישים במיוחד, והמחלה התבטאה שנה מאוחר יותר בהתפרצות רבת היקף. בשנת 2000 הייתה בארץ התפרצות עם יותר מ-400 מקרי מחלה. משנת 2001 ועד היום אובחנו מדי שנה עשרות בודדות של מקרים.
 
מהו שיעור ההדבקה בישראל?
מדי שנה מדווחים בישראל כמה עשרות חולים, רובם בעשור הרביעי ומעלה לחייהם. גל התחלואה בקיץ הנוכחי גבוה מאוד ועל פי התחזית רק ילך ויחמיר.
 
אילו אזורים נגועים בישראל?
היתושים הנגועים לרוב נמצאים באזורי השרון, חדרה, פרדס חנה-כרכור, בנימינה וקיסריה. עם זאת, מקרי ההדבקה כבר דווחו בעבר בכל הארץ,  מצפון עד דרום. במקרה הנוכחי תועדו המקרים החודש בצפון תל אביב, רמת גן, גבעתיים, ואזור סביון.
 
מהם תסמיני המחלה?
המדובר במחלה קלה על פי רוב, אך היא עלולה לגרום גם לתחלואה קשה ולתמותה. לרוב ההדבקה חולפת ללא תסמינים. בחלק מהמקרים מופיעה מחלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימניה כוללים חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. 
 
בכ-1% מהמקרים המחלה הופכת קשה, עם סימנים נוירולוגיים המתאימים לדלקת קרום המוח, דלקת מוח חדה או שיתוק רפה חד. תקופת הדגירה נעה לרוב בין חמישה ל-21 ימים. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם ואין סכנת הדבקה בשהות ליד אדם חולה.
 
מה לעשות אם נעקצתם?
מרבית היתושים בישראל אינם נגועים במגיב ולפיכך אין סיבה לבהלה. במקרה של תגובה אלרגית לעקיצה המתבטאת בנפיחות, אדמומיות וגרד, או הופעת סימני זיהום המתבטאים באדמומיות חום מקומי, כאב או חום גבוה, או במקרה של הופעת תסמיני שפעת לאחר עקיצה כמו חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, קוצר נשימה והקאות  לפנות לייעוץ רפואי. 
 
האם אפשר להידבק מאדם שנדבק בווירוס?
לא, על פי הידוע המחלה אינה עוברת מאדם לאדם. 
 
מי נמצא בסיכון למחלה קשה?
הסיכון להידבקות נמוך מאוד. בסיכון גבוה נמצאים חולים במחלות כרוניות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון, חולי סרטן בעלי מערכת חיסונית ירודה, תינוקות וקשישים. 
 
האם כלבים וחתולים עלולים להידבק ולהדביק?
על פי הספרות הרפואית, הנגיף עובר בטבע על ידי יתושות נגועות בלבד, ואין עדויות המצביעות על הדבקה מבעל חיים לבני אדם. 
 
אם נדבקתי בעבר, האם אוכל להידבק שוב?
הדבקה בנגיף אינה מחסנת מפניו, ועל כן גם מי שנדבק בעבר בנגיף הנילוס המערבי עלול להידבק בו שוב.
 
האם יש חיסון נגד הנגיף?
חיסון נגד קדחת מערב הנילוס קיים רק בסוסים. 

איך מתבצע הטיפול?
אין טיפול ספציפי לקדחת מערב הנילוס, וכאמור במרבית המקרים המחלה חולפת מאליה תוך כמה ימים עד שבועות. הטיפול מתמקד בהקלת התסמינים באמצעות מנוחה, שתיה מרובה, תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים. במקרים חמורים בהם נדרש אישפוז, ניתן טיפול בעירוי נוזלים, מתן אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים, ובמקרים קשים גם הנשמה. קיימים נסיונות בחולים קשים עם סיבוכים מוחיים ונוירולוגיים של עירוי בנוגדנים המכונים IVIG למשך חמישה ימים. 
 
כיצד מונעים עקיצות?
מאחר שלא קיים טיפול נגד המחלה, דרך ההתמודדות היחידה היא במניעת עקיצת יתושים באמצעות שימוש בתכשירים דוחי יתושים, רשתות לחלונות, שימוש במאוורר המסייע להרחקת יתושים ולבוש מתאים. אם איתרתם אזור עתיר ביתושים, או מאגר מים, דווחו מיד לרשות המקומית. 

סימני האזהרה שדורשים פנייה למיון:

  • גרד או נפיחות במגמת החמרה.
  • חום ממושך מעל שבוע.
  • הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה.
  • אי מתן שתן מעל 10 שעות.
  • נשימות מהירות (מעל 20 בדקה במבוגר, מעל 40 בדקה בילד).
  • ירידה במצב ההכרה.
  • רתיעה מאור.
  • פריחה שאינה נרפאת בתוך שבועיים.
  • כאבי ראש חריגים בעוצמתם או שמעירים משינה.