קדחת מערב הנילוס ממשיכה לגבות קורבנות: משרד הבריאות מעדכן כי עד כה אובחנו 81 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם אושפזו בבתי החולים 64 אנשים, מהם שישה מונשמים. סך הכל נפטרו שבעה אנשים שהיו מאובחנים לנגיף. מרבית החולים מאזור מרכז הארץ.

במשרד חידדו את ההנחיות לצוותים הרפואיים והורו לשים דגש על אבחון וניטור המחלה. בתוך כך המליץ המשרד לציבור להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים, ולהפעיל מאווררים במקומות השהייה המסייעים אף הם להרחיק את היתושים.  מחלת קדחת מערב הנילוס נגרמת בשל הדבקה בנגיף השוכן בטבע בקרב ציפורים. מהלך המחלה מתחיל ביתושות העוקצות עופות ומעבירות אליהם את הנגיף, שממשיך לחיות בגוף העופות. בשלב הבא היתושות שוב עוקצות, ומעבירות את הנגיף לבעלי חיים ולבני אדם.

דובר במחלה קלה על פי רוב, אך היא עלולה לגרום גם לתחלואה קשה ולתמותה. לרוב ההדבקה חולפת ללא תסמינים. בחלק מהמקרים מופיעה מחלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימניה כוללים חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. 
 
בכ-1% מהמקרים המחלה הופכת קשה, עם סימנים נוירולוגיים המתאימים לדלקת קרום המוח, דלקת מוח חדה או שיתוק רפה חד. תקופת הדגירה היא לרוב 7 עד 14 ימים, ובמקרים יוצאי דופן שלושה עד 21 ימים. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם. בסיכון גבוה נמצאים חולים במחלות כרוניות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון, חולי סרטן בעלי מערכת חיסונית ירודה, תינוקות וקשישים. על פי הספרות הרפואית, הנגיף עובר בטבע על ידי יתושות נגועות בלבד, ואין עדויות המצביעות על הדבקה מבעל חיים לבני אדם.  נגד הנגיף אין חיסון לבני אדם. נכון להיום חיסון קיים רק להגנה בסוסים. 

אין טיפול ספציפי למחלה. כיום נעשים נסיונות למתן תוך וורידי של עירוי נוגדנים בשם IVIG והתרופה אינטרפרון, תוך מחשבה שאלה יחזקו את יכולת מערכת החיסון לחסל את הנגיף המתפשט בגוף. בתוך כך מקבלים המטופלים נוזלים, אנטיביוטיקה למניעת זיהום משני ובעת הצורך עוברים הנשמה. דרך ההתמודדות המרכזית היא במניעת עקיצת יתושים באמצעות שימוש בתכשירים דוחי יתושים, רשתות לחלונות ולבוש מתאים ודיווח לרשויות על צברי יתושים או מאגרי מים. 
 
מהם סימני האזהרה הדורשים פנייה למיון לאחר עקיצת יתושה?
• חום ממושך מעל שבוע. 
• הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה. 
• אי מתן שתן מעל 10 שעות.
• נשימות מהירות (מעל 20 בדקה במבוגר, מעל 40 בדקה בילד). 
• ירידה במצב ההכרה. 
• רתיעה מאור.
• כאבי ראש חריגים בעוצמתם או כאלה המעירים משינה.