בשנת 2014 רכשה פייסבוק חברה קטנה בשם "אוקולוס ריפט" שפיתחה משקפי מציאות מדומה לגיימרים. שנתיים אחר כך החל שיווק משקפי המציאות המדומה כאביזר פנאי ובידור בעיקר לחובבי משחקי המחשב. במהלך סגרי הקורונה הואצה הפופולריות של משקפי ה-VR: הגרפיקה והמהירות שופרו משמעותית ואיפשרו להוסיף אפליקציות חוויתיות שהפכו את הסלון לאולם קולנוע, חדר כושר או פסגת הר מושלג. בשנים האחרונות נכנסה טכנולוגיית המציאות הרבודה גם למהפכה בעולם הרפואה והבריאות עם יישומים חדשים ומתקדמים בבתי חולים ומרפאות ברחבי העולם.

ישראל היא אחת ממעצמות השימוש בטכנולוגיה בתחום הבריאות, ותוך מספר שנים סביר שכמעט כל אחד מאיתנו יוכל להתנסות בטכנולוגיה לשיכוך כאבים, הקלה רגשית בטיפול פסיכולוגי, אימון פיזיותרפי, או סתם שיחה עם רופא וירטואלי שייראה ממש קרוב אלינו.

מציאות מדומה בחדר המיון. הפחתת חרדה (צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה)
מציאות מדומה בחדר המיון. הפחתת חרדה (צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה)

למי שאינו בקיא, טכנולוגיית המציאות הרבודה, Virtual Reality כוללת משקפיים המאפשרים למשתמש להיכנס לעולם וירטואלי מלאכותי ולהתנסות בחוויה אינטראקטיבית וסוחפת. המשקפיים פועלים בשילוב של כמה טכנולוגיות מרכזיות: צגים קטנים הממוקמים מול העינים ומציגים תמונות תלת ממדיות. כל עין מקבלת תמונה מעט שונה, מה שיוצר תחושת עומק ותלת ממד, ברזולוציה גבוהה המאפשרת למשתמש להיטמע לכאורה בתוך הסיטואציה. המשקפיים מכילים גם חיישנים המאפשרים למערכת לזהות את תנועות הראש והעיניים של המשתמש ולהגיב יחד איתו.  המשקפיים המתקדמים מגיעים עם חיישנים חיצוניים שעוקבים גם אחרי תנועות הגוף והידיים. המשתמש יכול לתפוס חפצים, ללחוץ על כפתורים, ולהיטמע במציאות הווירטואלית.

אחד השימושים העיקריים בעולם הרפואה במשקפי ה-VR  הוא בתחום בריאות הנפש: קופות החולים ומרכזים רפואיים בישראל החלו להיעזר במשקפיים האלה כחלק מהטיפול הרגשי והפסיכולוגי. "שימוש במציאות מדומה מסייע לשמש כאמצעי עזר טכנולוגי שמרחיב את הטיפול הנפשי" מסביר אפי גיל, פסיכולוג רפואי בשרותי בריאות כללית ואחד מחלוצי הטמעת הטכנולוגיה בתחום בריאות הנפש בישראל, "ניתן להשתמש כיום במשקפי מציאות מדומה כדי להתגבר על פוביות באמצעים שלא היו ברשותנו בעבר, לסייע בפוביות, להפחית כאב, לטפל בחרדה דיכאון ופוסט טראומה". גיל מציע למטופלים להיעזר בטכניקה, שהוכחה במחקרים רבים כמסייעת להליך הפסיכותרפיה.

המרכז הרפואי שיבא הוא בין הפעילים ביותר בתחום המציאות המדומה: בבית החולים הקימו מחלקת פיתוח מציאות מורחבת, בה יוצרים אפליקציות המכשירות את הצוותים הרפואיים לקראת פרוצדורות וטיפולים, אחת מהן היא סימולציות לאחיות חדר ניתוח המאפשרת להן להתאמן בסיוע למנתחים בהגשת הכלים והטיפול במנותח. "הסימולציות מגיבות לפעולה של האחות" מסביר מאור בר, מנהל פיתוח המציאות המורחבת בבית החולים, "האחות יכולה להתאמן, להיבחן ולקבל פידבק על עבודתה. גם המדריך מקבל משוב על עבודתה, ויכול לסייע לה להשתפר בנקודות שטעונות שיפור".  

בשיבא פיתחו טכנולוגיות נוספות בהן משתמשים במחלקות השונות לשיפור מצב המטופלים. כך למשל במכוני הפיזיותרפיה נעזרים במשקפי ה-VR כדי לשפר טווחי תנועה ולסייע לפצועים בהליך השיקום. במחלקות הגריאטריה מאפשרים למאושפזים לשפר פעולות מוטוריקה ומשימות קוגניטיביות. המשקפיים משמשים גם להפחתת חרדה גם בקרב ילדים מאושפזים, ואצל אלה שעוברים פרוצדורות הדורשות טשטוש כמו קולונוסקופיה.

אמפתיה לחולים. סטודנטיות לרפואה מתאמנות (צילום: אוניברסיטת בר אילן)
אמפתיה לחולים. סטודנטיות לרפואה מתאמנות (צילום: אוניברסיטת בר אילן)

"למציאות הרבודה יש כוח רב עוצמה שמסייע למטופלים" מסביר הפרופ' אמיתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי ומייסד המרכז לסימולציות רפואיוות במרכז הרפואי שיבא, "המשקפיים מאפשרות להעניק למטופל סביבה מרתקת המשכיחה ממנו חרדות ופחדים, משפרת את ההיענות שלו לפני פרוצדורות שעלולות לגרום לו חרדה ופחד, מסייעת בשיקום מוטורי וקוגניטיבי ומאפשרת גם לאמן צוותים רפואיים לפני פעולות הדורשות מיומנות רבה ומדוייקת. זו ללא ספק סביבת עבודה שעוד צריכה להשתפר, אבל היא תאפשר לסייע למטופלים בכל שעה, בכל מקום, תוך דיוק רב וקבלת משוב מדוייק".

משקפי המציאות המדומה משמשים גם להכשרת רופאי העתיד: בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת מקבלים הסטודנטים לרפואה שיעורים בהם הם צופים בתרחישים מול מטופלים, ונדרשים לגלות אמפתיה בסיטואציות קיצון שונות.

במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, משתמשים כבר כמה שנים במשקפי מציאות מדומה בחטיבת הילדים במטרה להפחית חרדות ולהעניק להם תחושת שליטה בסיטואציה. בין היתר משתמשים שם במשקפיים בזמן הכנסת עירוי, החלפת חבישות, תפירת חתך, זריקות וטיפולים. השימוש במשקפי המציאות המדומה, מסבירים בבית החולים, לא מתאים לכולם, וישנם ילדים שדווקא מתקשים לשחרר את השליטה ורוצים להיות נוכחים בזמן הפעולה. עם זאת, השימוש במשקפיים הצליח להפחית את הצורך בתרופות מטשטשות, מה שגם הפחית את זמן השהות בבית החולים.

גם בבתי החולים הלל יפה בחדרה, העמק בעפולה והדסה בירושלים נעזרים במשקפי ה-VR  לטיפול בילדים המגיעים לחדרי מיון ילדים למגוון פרוצדורות שכרוכות בכאב ואי נוחות. "הילדים מתלהבים מהעולם החדש שנחשף אליהם" אומרת אסנת נאור, אחות אחראית מיון ילדים בהעמק, "זה הופך את כל החוויה לטובה יותר עבור הילד, ההורים וכמובן עבורנו, המטפלים".  הילדים שזקוקים לגבס, נעזרים גם הם במשקפי המציאות המדומה. "הילדים נינוחים יותר ושמחים לשתף פעולה" מספר אבי כהן, הגבסן שמטפל בילדים, "הילדים זוכרים את הפעולה כחוויה מהנה ולא כטראומה". בבית החולים הדסה הרחיבו את השימוש גם לילדים שזקוקים להדמיית MRI, פעולה האורכת זמן רב ודורשת שכיבה ללא תזוזה במינהרה המתכתית העצומה. הילד מתאמן בתרחיש ההדמיה, וכשהצוות הרפואי מבחין שהוא מצליח לשכב ללא תזוזה, ניתן האישור לביצוע ההדמיה.

מסירים גבס עם משקפי VR (צילום: דוברות בית חולים העמק)
מסירים גבס עם משקפי VR (צילום: דוברות בית חולים העמק)

"מכשירי ה-VR  ישתפרו הן מבחינת יכולות העיבוד המחשוב והגרפיקה, יהיו קטנים וקלים יותר, ויעצבו סביבות חשיפה חדשות שיותאמו לכל מטופל ספציפית" מסכם הפסיכולוג הרפואי אפי גיל, "אם לדוגמא אדם יחוש שהמקום שמרגיע אותו הוא חוף הים בתאילנד, נוכל לעצב חוף שמכיל את האלמנטים שמרגיעים אותו כמו ריח של ים, כך שתחושת ההטמעה תהיה מציאותית יותר. ייתכן שהבינה המלאכותית תאפשר ליצור אווטאר שישמש כפסיכולוג הנראה כאדם אמיתי, והדמות הוירטואלית תוכל לסייע למטופל גם ללא נוכחות פסיכולוג. עם זאת, זו תמיד תהיה עוד טכנולוגיית עזר, שלעולם לא תחליף את הקשר הבינאישי המיוחד שנוצר במפגש הטיפולי".