צניחת המסתם המיטרלי (mitral valve prolapse - MVP) היא מחלה מולדת של עלה אחד (או שני העלים), של המסתם המיטרלי, אשר בגלל עודפות רקמה "צונח" לתוך העלייה השמאלית בזמן שהחדר מתכווץ (בסיסטולה). MVP יכול להיות רק "מצב" או "ממצא" כאשר הצניחה קלה, בעוד שבמצבים קשים המסתם יכול להיות פגום מאוד, מעוות ודולף עד כדי שנוצר הצורך בניתוח מוקדם.
הספקטרום של מחלה זו עצום. ב-1963 קרדיולוג מדרום אפריקה בשם Barlow, תאר ממצאים האזנתיים טיפוסיים למחלה זו, והגדיר את התופעה האנטומית של עלי המסתם. מאז מחלה זו נקראת על שמו. הוא תיאר מצב בו עלה של המסתם נופל אחורנית לתוך העלייה – ממצא המזכיר מצנח, ומכאן גם השם העברי של המחלה.
ב-20 השנים האחרונות, מאז שהאקו לב הפך לקלי בשימוש יומיומי, MVP נתגלה כאחת ממחלות המסתמים היותר שכיחות באוכלוסייה הכללית, כאשר במסגרת זו לכשלושה עד חמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה יש ממצאים אשר יכולים (לפי קריטריונים שונים) להיחשב כמתאימים ל-MVP. ממצאים אלו שכיחים פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים.
חשוב לציין שממצא אקראי של דליפה של המסתם המיטרלי, המוגדרת בבדיקת האקו לב כ"מזערית" או "קלה-בינונית" שלא נגרמת בגלל MVP, קיימת בקרב אחוז עצום בקרב האוכלוסייה, והדבר כלל איננו משמעותי ולא מהווה בעיה רפואית.
ממה זה נגרם?
צניחת המסתם המטראלי היא מחלה מולדת של סיבי רקמת החיבור המרכיבים את עלי המסתם. פגיעה מסתמית נרכשת במהלך החיים בגלל מחלות שונות בעלי המסתם אינם נכנסים להגדרה של MVP למרות שהממצאים באקו לב יכולים להיות דומים מאוד. לרוב MVP מופיע ללא סיבה כלשהי (ממצא ראשוני).
מחלות נדירות של רקמת החיבור, ובכלל זה מחלת מרפן (Marfan), יכולות להתלוות למחלה של עלי המסתם, אך לא תמיד ולא בכל מחלת רקמת החיבור. לפעמים המחלה מופיעה אצל אנשים (ובעיקר נשים) רזים, בעלי מבנה גוף ארוך וצר, גב ישר וחזה שטוח.
כמו כן, לפעמים הממצא יכול להופיע במשפחות מסוימות אצל כל או חלק מבני המשפחה, ללא כל תבנית גנטית ברורה. בכל אופן אין צורך בייעוץ גנטי ואין כל מניעה להביא ילדים נוספים אם חלק מהילדים ו/או להורים יש ממצא זה.
איך נראים עלי המסתם?
בגלל הפרעה (עודף) בייצור סיבי רקמת החיבור של עלי המסתם קיימת "עודפות רקמה" - כאילו שיש קצת יותר מדי מסתם. העלים המעורבים, שבדרך כלל עדינים מאוד, יכולים להיות מעובים, גסים וגדולים. לפעמים, כאשר המחלה קשה, גם הגידים התומכים בעלי המסתם (הקורדוט, chordae) וטבעת המסתם יכולים להיות מעובים בתהליך חולני זה.
בנוסף, גם המסתם האורטלי והמסתם הטריקוספידלי יכולים להיות מעורבים, אם כי הממצאים הבולטים ביותר, ללא ספק מערבים את המסתם המטרלי.
כאמור, קיים ספקטרום רחב מאוד של דרגת החולי של עלי המסתם. החל ממצאים גבוליים בין "נורמלי" לצניחה קלה, ועד למחלה קשה המערבת את שני עלי המסתם (ומסתמים אחרים).
הבעיה
אצל רוב רובם של האנשים עם MVP המסתם כמעט תקין, דרגת הדליפה מינימלית או לא קיימת כלל, החדר השמאלי מתפקד היטב ובכלל לאנשים אלו אין כל בעיה. הם אינם מוגבלים בדרגת הפעילות והם מרגישים טוב. מדובר רק "בממצא" להבדיל "ממחלה". כמובן שרצוי להיות במעקב אצל הקרדיולוג, לפחות כל כמה שנים.
מאידך, במיעוט מן המקרים, אכן אחד מעלי המסתם (או שניהם) חולה גם לפי ההגדרות המחמירות ביותר. באקו לב ניתן לראות את דרגת העיוות, את דרגת הדליפה של המסתם והאם יש או אין מעורבות של מסתמים אחרים. בחולים עם MVP משמעותי יתכן מאוד שדליפת המסתם ועיבוי העלים יחמירו עם הזמן. חלק מהחולים יצטרכו ניתוח לתיקון או החלפת המסתם ובשנים אחרונות תיקון המסתם מתאפשר גם בצנתור לב בטכניקה המכונה "קליפ" (clip).
כאשר עלי המסתם עבים וקיימת דליפה משמעותית של המסתם (אי ספיקה מיטרלית) קיימת סכנה שחיידקים הנכנסים לגוף – בעיקר בטיפולי שיניים/שיננית וניתוחים שונים, יידבקו לעלי המסתם ויגרמו לדלקת חיידקית של המסתם (bacterial endocarditis), שיכולה להיות מחלה קשה ומורכבת עם סיבוכים. על מנת למנוע מחלה זו יש צורך לקחת טיפול אנטיביוטי מונע לפני טיפולי שיניים/ניתוחים (בעניין זה חייבים להיוועץ בקרדיולוג).
מה מרגישים?
אצל חולים עם אי ספיקה משמעותית של המסתם, חלק נכבד מהתסמינים קשורים לדליפה עצמה. מאידך, אצל המון חולים עם דרגות שונות של MVP – אפילו קל ביותר, קיימים תסמינים רבים מאוד שלא קשורים כלל לבעיית המסתם. התלונות יכולות להיות רבות ומגוונות ללא קשר כלשהו לדרגת הדליפה המסתמית. הרגשה של דפיקות לב, עייפות, תחושת חולשה, קושי בביצוע מאמצים, כאבים ודקירות בחזה ואפילו עצבנות יתר מאוד נפוצים ולרוב ללא סיבה ברורה. במרבית המקרים, הלוקים ב MVP כלל לא סובלים (אסימפטומטים) והמצב הזה נתגלה בבדיקת אקו לב שבוצעה בגלל ממצא האזנתי של אוושה או מכל סיבה אחרת.
האם המחלה יכולה להתקדם?
כן. בהחלט המחלה יכולה להתקדם. לא תמיד, אבל התשובה הנכונה והעקרונית היא כן. בעיקר לחולים אצלם דרגת הדליפה בינונית ומעלה ואצל אלו שאצלם עלי המסתם מעובים וגדולים ממש. לפעמים גיד תומך (קורדה טנדינאה) נקרע באופן ספונטני ודרגת הדליפה גוברת מאוד. לפעמים דלקת חיידקית על המסתם מעוותת עוד קצת את המסתם ולפעמים ללא כל סיבה ברורה הדליפה גוברת. חולים אלו צריכים להיות במעקב קבוע. וכמו בכל דליפה של המסתם המטראלי, יכול להגיע רגע שיידרש ניתוח/צנתור לתיקון הבעיה.
משום מה החמרה יותר שכיחה אצל גברים מעל גיל 50, בעוד שבילדים עם MVP המחלה כמעט ולא מחמירה. כמעט, אבל לא אף פעם. הכל תלוי בדרגת הצניחה ועיוות המסתם. לכן גם ילדים צריכים להיות במעקב אפילו אם יש להם דרגת מחלה קלה.
סיבוכים אפשריים
אצל חולי MVP יש גם סיבוכים יותר מוגדרים. הפרעות קצב חולפות (פרוקסיסמאליות), שכיחות יותר מאשר באוכלוסייה הכללית אלו בדרך כלל הפרעות קצב על חדריות (ממקור העליות), ביניהן היותר שכיחות פרפור פרוזדורים ומהירות עלייתית ולעתים נדירות גם הפרעות קצב חדריות שעלולה להיות מסוכנת.
מאורעות מוחיים קלים ושבץ מוחי נוטה להיות יותר שכיח אצל חולי MVP אולי כביטוי לנטייה ליצירת קרישי דם קטנים בתוך העלייה ועל גבי המסתם.
ככל שהפגיעה האנטומית בעלי המסתם משמעותית יותר כך גדלים הסיכויים לחלות בדלקת חיידקית של עלי המסתם. לאלו אצלם ה MVP הוא רק "מצב", כלומר עם עיוות מינימלי של העלים הסיכוי לכך קלוש ביותר, בעוד אצל החולים עם מסתם מאוד מעוות הסיכויים גוברים מאוד. חולים אלו חייבים טיפול מונע באנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים וטיפולים כירורגיים היכולים להחדיר חיידקים לגוף. לא לשכוח זה חשוב.
איך מטפלים?
חולים עם מחלה קלה צריכים רק מעקב כל כמה שנים. לרוב על ידי אקו לב. אצל חולים עם עיוות יותר משמעותי של העלים המעקב צריך להיות תכוף יותר.
חולים המתלוננים הרבה על דפיקות לב יעברו בסופו של דבר גם הולטר דופק, ובהתאם לתוצאות יטופלו בתרופות המתאימות. לרוב משתמשים בתרופות ממשפחת חוסמי ביטא (קרדילוק או נורמלול או דרלין).
לחולים עם אי ספיקה משמעותית של המסתם אין פתרון דפיניטיבי חוץ מניתוח/צנתור. לרוב מדובר בתיקון במסתם (להבדיל מהחלפת המסתם) עם תוצאות מעולות וסיבוכים מינימליים.
