הסיבות לכך שחלק מהילדים מתבגרים מינית מוקדם או מאוחר ביחס ליתר בני גילם, ללא כל סיבה פתולוגית, הן עדיין בגדר חידה בלתי פתורה בקרב הרופאים והחוקרים. אף שההסבר הרווח הוא שדפוס ההתבגרות המינית הוא תלוי גנטיקה, מעט מאוד מחקרים גנטיים הצליחו להציג קשר כזה. 
 
מחקר חדש, שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב והתפרסם בכתב העת PLOS ONE, מציג הסבר חדש ושונה להבדל במועדי ההתבגרות המינית, שכותרתו "התפתחות מתוזמנת", לפי מה שמכונה "פער הגובה" (HEIGHT GAP), שהוא הפער באחוזוני הגובה של הילד לעומת הוריו.
 
אז מה הכוונה? זה המקום להסביר כי בעבודה קודמת מצאו החוקרים, ד"ר יהודה לימוני ופרופ' מיכאל פריגר מהפקולטה למדעי הבריאות, בשיתוף ד"ר סלאומיר קוזיאל מהאקדמיה הפולנית למדעים בוורוצלב, שמועד ההתבגרות המינית משפיע על הגובה הסופי. השערת המחקר הנוכחי הייתה שהשפעת מועד ההתבגרות המינית על הגובה הסופי מסייעת לילדים להגיע לגובה המטרה (הגובה בסיום הגדילה), שהוא ממוצע משוקלל של גובה ההורים.
 

המחקר בדק את השערת החוקרים על שתי קבוצות: ילדים פולנים, שנמדדו באופן עקבי מגיל 8 ועד 18 בבתי ספר בעיר ורוצלב בשנים 1961־1972 (173 בנים, 162 בנות); וילדים ישראלים (110 בנים, 60 בנות), שהופנו לייעוץ מומחה בשנים 2004־2015 בגלל קומה נמוכה או חשד להתבגרות מינית שלא במועד, אך נמצאו בריאים וללא כל ממצא פתולוגי. 
 
התוצאה של המחקר היא מודל מתמטי המסביר את התלות שבין פער הגובה ומידת ההשמנה של הילד לבין מועד ההתבגרות המינית שלו. "המשמעות של הממצאים היא שמועד ההתבגרות המינית של הילד לא נקבע מראש באופן גנטי, אלא מתאים את עצמו לצורת הגדילה של הילד", מציין ד"ר לימוני. 
 
הוא מוסיף: "לכל ילד קיים מועד התבגרות מינית המתאים לו, שהוא תוצאה של פער הגובה שבינו לזה של הוריו. הקביעה אם התבגרות מינית היא תקינה מבחינת המועד לא צריכה להיקבע על פי הנורמה באוכלוסייה, אלא מותאמת אישית לילד בעזרת המודל".

"אנו מאמינים ששימוש במודל זה, או במודלים דומים, המותאמים לאוכלוסיית המוצא של הילדים, יפחיתו את השימוש בפרוצדורות אבחוניות מיותרות ויספקו הסבר להתבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת, שעד כה לא היו להם הסברים". עם זאת הוא מציין: "המתאם גדול יותר אם מביאים בחשבון את מידת ההשמנה של הילד, כפי שמבוטאת על ידי אחוזון ה־BMI שלו".