ערב יום הפרקינסון, שיצוין ברחבי העולם מחרתיים, מתפרסמים נתונים מדאיגים על מגמת עלייה בהיקף התחלואה, במיוחד במדינות המתועשות. לפי נתונים עדכניים שפורסמו ב־Journal of Parkinson's Disease, מספר החולים הוכפל בין השנים 1990 ל־2015 ומסתכם ביותר מ־6.2 מיליון. זאת ועד, התחזית היא שמספר החולים יישק ל־10 מיליון ב־2030 ויגיע ל־12 מיליון עד שנת 2040. 
 
המחלה מופיעה לרוב בעשור השישי לחיים, בשכיחות של כאחוז עד שניים באוכלוסייה שגילה מעל 65 בעולם, כאשר כ־%5־10% מהמטופלים הם צעירים (מתחת 50). בישראל חיים היום כ־30 אלף חולי פרקינסון, ומספרם המשוער של הצעירים נאמד בכ־3,000. מבין ההפרעות הנוירולוגיות, שמהוות את הגורם העיקרי למוגבלויות, מחלת הפרקינסון היא בעלת אחוזי הזינוק הגבוהים ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית.
 
מדובר במחלה נוירולוגית כרונית חשוכת מרפא (עדיין), שגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף ונובעת מאובדן תאי עצב במוח, האחראים לייצור דופמין (כימיקל המשמש להעברת מסרים עצביים בין התאים במוח ומהמוח לשרירים). היסטורית, פרקינסון נחשבה למחלה נדירה יחסית. כך למשל בשנת 1855 - כארבעה עשורים לאחר שד"ר ג'יימס פרקינסון תיאר אותה לראשונה - תועדו 22 מקרי פטירה מהמחלה בבריטניה; ב־2014 גורל דומה פקד בין 5,000 ל־10,000 איש בממלכה (האוכלוסייה גדלה מאז מ־15 מיליון ל־65 מיליון). 

"אין בישראל חוקים שדורשים בדיקת חשיפה לחומרים מסוכנים"
 

בעקבות הנתונים האלה נשאלת השאלה מה ניתן לעשות על מנת לבלום את המגמה המדאיגה, שמאיימת להפוך את הפרקינסון למגפה. מעבר להשפעה שיש להזדקנות האוכלוסייה על שכיחות המחלה, בשל העלייה הנלווית בתוחלת החיים, אי אפשר להתעלם מכך שהעלייה בשכיחות המחלה גדולה יותר במדינות מתועשות, וניכרת גם עלייה בתחלואה בקרב צעירים.
 
לדברי פרופ' רבקה אינזלברג, רופאה מומחית בנוירולוגיה והפרעות תנועה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, "אחד הגורמים להופעת המחלה אצל צעירים הוא חשיפה לחומרים מזיקים, בעיקר בקרב העובדים בחקלאות.  "לצערנו, אף שפרקינסון הוגדרה כמחלה תעסוקתית, אין בישראל חוקים הדורשים בדיקה של תנאי החשיפה לחומרים המסוכנים, אין יישום ואכיפה של אמצעי מנע ומיגון ואין הדרכה מוסדרת בנוגע להתנהגות נאותה. מן הראוי להסדיר את ההכרה בזכויות המטופלים שיש להם זיקה סיבתית למחלה זו".
 
"להופעת המחלה בגיל צעיר יש השלכות ייחודיות, נוסף לפגיעה באיכות החיים", מוסיף עמיר כרמין, יו"ר עמותת פרקינסון בישראל. "חולים צעירים נאלצים להתמודד לצד המחלה גם עם שאלת הקמה וניהול משפחה, פיתוח קריירה מקצועית ואופק מחלה רחוק ביותר. העמותה מבקשת לקדם את הליווי והתמיכה בקרב המתמודדים הצעירים ובימים אלו פועלת להקמת קבוצה של צעירים בתוך העמותה, שתיתן מענה לצרכיהם המיוחדים".