מנהלת מחלקה פנימית בביה"ח שיבא בתל השומר, ד"ר חגית יונת, ומנהל חדר המיון ויו"ר ועד הרופאים במרכז הרפואי בגליל, ד"ר בני רביב, התראיינו הבוקר (רביעי) לאיילה חסון ב-103FM והתייחסו למצב הקשה של מערכת הבריאות על רקע קריסת בתי החולים תחת העומס.
ד"ר חגית יונת: "הבעיה הכי גדולה היא חוסר תשומת לב והזנחה של כל מערכת הבריאות בכל השלבים שלה. החל מהקהילה ועד מסגרות השיקום. זה קיים בכל מדינת ישראל ובולט יותר בפריפריה. הרבה מאוד שנים התיקנה לא עודכנה. הפעם האחרונה הייתה ב-1977. עבר מאז זמן רב ומעט מדי בתי חולים שהוקמו ומיטות שנוספו".
ד"ר בני רביב: "אני חושב שבעיה היא שהבריאות לא נמצאת על סדר היום של אף אחד. כשחסרים בתי ספר בונים כיתות וסוללים כבישים לכל שכונה. במערכת הבריאות לא מוסיפים מחלקות, לא פותחים בתי חולים ולא מתגברים מרפאות של הקהילה. זה לא סוד. הכל נתון בדיווחי הלשכה לסטטיסטיקה ומשרדי הממשלה השונים. מזה נגזר שאין די מיטות, עמדות טיפול נמרץ, רופאים ועוד. משם הגענו לאן שהגענו".
יש כאן פרדוקס. כל אדם שתשאל אותו ברחוב מה הכי חשוב לו יענה לך 'העיקר הבריאות', אך זו קלישאה שנזרקת. עד שאדם לא נתקל בבעיה בריאותית הוא לא מתכוון שהעיקר הבריאות.
ד"ר בני רביב: "כולנו דואגים לבריאות בכך שאנחנו מוסיפים על עצמנו רובד ביטוחי על הרובד הביטוחי, מעבר למס הבריאות הבסיסי שאנחנו משלמים עליו וברגע האמת לא תמיד מקבלים את התמורה שראוי להעניק".
הפריפריה מקופחת לעומת המרכז?
ד"ר חגית יונת: "הנתונים מצביעים שכן. עבדתי בשיבא אך נתוני התמותה והתחלואה יחד עם חוסר הנגישות מראים שבפריפריה קשה יותר. אנחנו בשיבא עובדים מאוד קשה אז קשה לי לדמיין מה עובר על הפריפריה. אנחנו לא יכולים לאפשר לאנשים בעבודה להיות חולים על מנת לעמוד במתן מענה מינימלי. יש לבצע הגדרת התקינה. המדינה צריכה להגדיר ולומר מה היא יכולה לספק ממה שצריך. אז הציבור יראה את הנתונים ויחליט מה הוא עושה עם זה".
ד"ר בני רביב: "אנחנו נמצאים באסון מתמשך ומתגלגל ולא רק לקראת החורף. זה רק יחמיר ומישהו חייב לעצור את כדור השלג הזה. הרכבת כבר מזמן יצא מהתחנה".