מרכזי היום לקשיש בישראל קורסים זה תקופה ארוכה מחוסר תקציב, שלא טופל בשנה האחרונה בגלל ממשלת המעבר, וההשלכות חמורות במיוחד: מאות קשישים עם מוגבלות בתנועה, החיים בגפם וזכאים להסעה למרכזי יום לקשיש כדי לקבל מעט חברה, ארוחה חמה, טיפולים וחוגים, נמקים בבתיהם בבדידות.
מרכזי יום לקשיש מופעלים על ידי מאות עמותות למען הקשיש ברחבי הארץ במימון משרד העבודה והרווחה, אך הרשויות המקומיות החזקות, הגם שאינן מחויבות לעשות זאת, תומכות לא פעם כלכלית במרכזים שבתחומן. לעומתן, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בתחומי רשויות מקומיות חלשות יותר, יש מרכזי יום המצויים בקשיים כלכליים ניכרים, שפוגעים גם באיכות השירותים והמזון הניתנים לקשישים, והנלחמים על תרומות כדי להמשיך להתקיים.
הצרכים המיידיים של כלל מרכזי היום הם תקצוב מלא של ההסעות למרכזי היום לקשיש, בדגש על ההסעות לקשישים נכים ברכבי הסעה מותאמים.
באיגוד הל"ב טוענים כי התעריף הנוכחי של 130 שקל ליום עבור קשיש (15 שקל בעלות נוספת המוטלת על הקשיש עצמו) הוא "זעום, ואינו מאפשר להעניק את השירותים המיטביים לקשישים".
מנכ"ל איגוד העמותות לזקן בישראל (הל"ב), שמואל (סמי) קידר, אמר ל"מעריב": "לזקן הנכה אין לנו פתרון, כי הסעה שלו תעלה לנו כ־250 שקל ליום שאינם מתוקצבים, לעומת 30 שקל ליום שניתנים לנו, וגם עבור הסעה רגילה זה תעריף חסר. אנחנו לא ממלאים את ייעודנו עבור מי שהכי זקוקים לנו במאבק בבדידות של האדם הזקן ובתחלואה שהיא גוררת.
"אחרי עלות השכר אנחנו נשארים עם 70 שקל לקשיש ליום, שאמורים לתת מענה למזון, להסעות, לפעילות ולתפעול השוטף. זה פשוט לא מספיק. יש לחייב את הרשות המקומית לתמוך במרכזי היום לקשיש בתחומן. כל קשיש חמישי בישראל מתמודד עם עוני, והמראות לעתים מחרידים כשאנשים נאלצים לוותר על תרופות או לחסוך במזון".
"אחרי עלות השכר אנחנו נשארים עם 70 שקל לקשיש ליום, שאמורים לתת מענה למזון, להסעות, לפעילות ולתפעול השוטף. זה פשוט לא מספיק. יש לחייב את הרשות המקומית לתמוך במרכזי היום לקשיש בתחומן. כל קשיש חמישי בישראל מתמודד עם עוני, והמראות לעתים מחרידים כשאנשים נאלצים לוותר על תרופות או לחסוך במזון".
באיגוד חברות כ־120 עמותות המפעילות 160 מרכזי יום שמיועדים לכ־200 אלף זכאים. מרכזי היום מאפשרים מפגשים חברתיים ופעילויות שמטרתן מניעת הידרדרות מנטלית ובריאותית של הקשיש.
מהשיחות שהתקיימו בשנה האחרונה בין הל"ב למשרד העבודה והרווחה עולה כי במשרד מודעים למשבר, ותולים גם הם תקוות בהגדלת תקציב מרכזי היום מבסיס תקציב המדינה כתוספת תקציבית ייעודית ממשרד האוצר.
דוח ועדת שמיר מינואר 2018 המליץ, בין השאר, על שינוי והרחבת הייעוד של מרכזי היום, אך רוב מכריע של ההמלצות הללו מעולם לא תוקצבו או בוצעו עד היום.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מרכזי היום מתוקצבים בהתאם למספר מקבלי השירות. התעריפים מתעדכנים מעת לעת, בהתאם לשינויים במשק ותוך עדכון שוטף של המפעילים. בעבר נבדק המודל על ידי גוף חיצוני ואובייקטיבי ונמצא כי התעריף תואם את הצרכים. עם זאת, אנו מודעים לירידה בביקוש עקב השינויים בכללי מתן הקצבה לסיעוד על ידי הביטוח הלאומי ונותנים על כך את הדעת. המשרד מעודד פתיחה של מרכזי יום חדשים לאזרחים ותיקים, ופועל להרחבת המענים לאוכלוסייה זו".