עושים סדר: עד כמה אפקטיבית שיטת הסימון החדשה של מוצרי המזון?

עושים סדר: "אני תמיד אומרת שצריך ללמד את הצרכן לבחור נכון, בצורה נבונה. בן אדם צריך לדעת מה העלות הבריאותית והקלורית שהוא משלם על מה שהוא אוכל. אני חושבת שהמהלך הזה הוא נכון ומצוין, אבל יש לי הסתייגות אחת: האופן שבו זה מוצג בסימון של אדום וירוק, שבקונוטציה שלנו זה טוב ורע. מהלך כזה חייב להיות עם תהליך הסברה מאוד מדויק, אחרת לא תהיה לו שום תועלת", אומרת חלי ממן, מייסדת רשת קבוצות תמיכה להרזיה.

רפורמת סימון המוצרים של משרד הבריאות יצאה לדרך אתמול במטרה לסייע לאזרחי ואזרחיות ישראל לשמור על תזונה נכונה ולמנוע השמנה, סוכרת ותחלואה. מעכשיו הצרכנים יראו על גבי אריזות מזון ומשקאות מדבקות אדומות אם המוצרים מכילים כמויות גדולות של נתרן, שומן רווי או סוכר. לעומת זאת, מוצרים בריאים יזכו למדבקה ירוקה.

"הבעיה היא שהירוק והאדום זה כמו אסור ומותר. אם אנשים לא מבינים את המשמעות של מעבר לזה, אז הם יוציאו מהתפריט שלהם מוצרים שבקונוטציות מסוימות הם מצוינים. גבינה צהובה למשל מקבלת צבע אדום. זו לדעתי טעות", אומרת הנטורופתית ענת אשר, בעלת מרכז הדרכה לתזונה בריאה Fit&Zone. "ימים יגידו מה יוליד המהלך. אני חושבת שמי שהיה רגיל לקנות שטויות, תמיד ידע שזה לא בריא. לכן ייתכן שגם המהלך החדש לא ישפיע עליו. כמובן שכל מהלך לקידום חינוך למוצרים בריאים הוא מצוין, אבל יכול להיות שצריך לחשוב איך לשדרג את המהלך הזה". 

"גורם אובייקטיבי"

אשר מוסיפה ואומרת שלפחות בזכות המהלך תהיה להורים אופציה לבחור לילדיהם חטיפים בריאים יותר. "בחטיפי ילדים היצרניות הורידו את כמות המלח והפכו המון מוצרים ממטוגנים לאפויים. לא שזה הופך את המוצר לבריא, אבל זה מהלך מדהים", היא אומרת. "גם הורידו את כמות הסוכרים בשוקולד ובמוצרים נוספים, מה שמרגיל את החך של אנשים צעירים לפחות מתיקות ומליחות. יש מלא חטיפים חדשים אפויים, ואם אני צריכה לבחור בין חטיף כזה או כזה, ברור שאעדיף את זה שאפוי".

ד"ר מוטי אמר, חוקר התנהגות צרכנית מהקריה האקדמית אונו, חושב שסימוני האדום והירוק בהחלט יצרו סדר. "חברות המזון אלופות בלבלבל אותנו", הוא אומר. "רוב האנשים חושבים למשל שדגני בוקר זה בריא, למרות שחלקם מפוצצים בסוכרים. יצרני המזון יכולים גם לצבוע את אריזת המזון בירוק כדי לתת לנו כביכול תחושה שזה אורגני. לכן, הסימונים האלה יעשו סדר. זה מעין גורם אובייקטיבי, שעושה לי סדר כצרכן ועוזר לי להבחין". 

הצרכנים אכן יהיו ממושמעים?
"בכלכלה התנהגותית יודעים שידע לא גורם לפעולה. למשל, כולנו יודעים שצריך לעשות פעילות גופנית. כולנו עושים? לא. יש מרחק גדול בין ידע להתנהגות. אבל במקרה הזה זה קשור לרעיון ה־Nudge. כאן אני עוזר לך. נניח שאת בגדול מעדיפה לאכול בריא, אבל לא מסתכלת בתוויות, אז עכשיו אני עושה לך את זה מאוד קל. יש כאן פוטנציאל לבחור את הבריא מהר יותר. אנשים רציונליים רוצים לאכול בריא יותר. כמובן שאנשים מבחינים בין אוכל יומיומי לאוכל למסיבות או לאירועים חד־פעמיים. למרות שאני לא מרשה לעצמי לאכול עוגות בדרך כלל, אז במסיבה ארשה לעצמי ואז הסימון לא יעבוד. לעומת זאת, לדעתי באוכל היומיומי זה יעבוד יותר טוב".

ד"ר אמר מציין שללא כל ספק הסימון יעבוד טוב כשנצטרך לבחור אוכל עבור הילדים שלנו, שם אנחנו יותר מקפידים. "אבל מצד שני, אם מגזימים יותר מדי, זה עלול לעשות ההפך", הוא מסביר. "אם נראה בסופר יותר מדי אדומים, זה כבר לא יעבוד יותר. יהיה בומרנג. לכן צריך להקפיד על מינון של דברים. אם יגזימו יותר מדי, זה יעשה השפעה הפוכה. היה למשל מחקר על אזהרות של סיגריות, שהראה שכשאזהרות היו יותר מדי חמורות, אז במקרים מסוימים, זה אפילו גרם לאנשים לקנות יותר".

מהלך של מודעות 

"המהלך הזה במפורש ישפיע לטובה על הרגלי הצרכנים", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן – פתח תקווה. "הסימון הוא לא כל הסיפור, אלא כל הדיון מסביב לסוגיה הזאת, כל אנשי המקצוע שמתראיינים סביב הנושא, כל הפעולות והחשיבה שנעשו על ידי יצרניות מזון. כל זה חבילה אחת. זה לא רק הסימון שמופיע על גבי המזון. זה בעצם מהלך שקשור למודעות. כמו בכל דבר, תמיד יהיו אנשים שיותר יושפעו ופחות יושפעו. אלה שיש להם מראש מודעות, יהיה להם קל יותר להתמודד עם זה. אלה שלא, כולי תקווה שהמהלכים מסביב יגרמו גם להם להיות מודעים".