הפגישה הראשונה עם תזונאית כוללת בירור ראשוני שבו נבחנת ההיסטוריה הרפואית (בדיקות דם, מחלות רקע, מחלות במשפחה) כמו גם דיאטות בעבר, סדר היום והארוחות, העדפות קולינריות, וגם אלרגיות או רגישויות למיניהן למזון. בדרך כלל, כל אחד יודע לומר בוודאות מאילו מזונות הוא נמנע ומדוע.
יש שאינם אוכלים בשר מטעמים אידיאולוגיים; יש שנמנעים מאכילת בוטנים בגלל אלרגיה שהתגלתה בבדיקות כבר בתקופת הילדות; יש שסבלו מכאבי בטן בגלל רגישות לגלוטן או אי־סבילות ללקטוז (סוכר חלב). יחד עם זאת, יש מקרים של חוסר ודאות.
למשל, אדם ששם לב שאפרסק טרי גורם לו לנפיחות באזור השפתיים, אך תופעה זו לא חזרה על עצמה כשאכל ריבת אפרסקים, או אישה שחשה עקצוצים בוושט לאחר שאכלה ירקות מסוימים ואינה בטוחה אם נכון לה בכלל לאכול ירקות.
מה הגורם לתופעות הללו? ייתכן שהסיבה היא תסמונת אלרגיה אוראלית (OAS - Oral Allergy Syndrome), והיא מאפיינת אנשים הסובלים מאלרגיות עונתיות.
מהי בכלל אלרגיה?
אלרגיה מתרחשת כאשר מערכת החיסון אינה מבחינה בין “עמית" ל"יריב", או בין “אוהב" ל"אויב" ומתייחסת לרכיב מסוים (לא רק במזון, כמו למשל קרדית האבק) בטעות כאל גורם מזיק או פוגע בגוף. בתגובה, מייצרת מערכת החיסון נוגדנים (אימונוגלובולינים).
אלרגיות בדרך כלל מתחילות בשלבי החיים המוקדמים, בגילי שנה־שנתיים, אך יכולות להופיע גם בכל גיל מאוחר יותר. ילדים בדרך כלל מתגברים על האלרגיות לחלב ולביצים עד גיל 3 (10%־15% מהאלרגים כתינוקות יהיו אלרגים גם כמבוגרים). אלרגיות לדגים, אגוזים ובוטנים לרוב אינן חולפות.
החשיפה הראשונה לאלרגן לרוב תגרום לתגובה קלה, ויש שהתגובה אף אינה מורגשת. בפעם השנייה, התגובה לאותו אלרגן תהיה חריפה יותר, כיוון שהגוף “תייג" את האלרגן כיריב, והוא מוכן להתקפה. התגובה יכולה להתבטא באופן קל, בפריחה ובאודם בעור בדרגות שונות, עד כדי שוק אנפילקטי (תגובה מהירה לאלרגן, שבמקרים קיצוניים וללא טיפול עלולה להיות קטלנית).
כ־90% מהתגובות האלרגיות למזון בישראל הן למספר מצומצם של מזונות: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, סויה, אגוזים, דגים וחיטה.
המצב בתסמונת אלרגיה אוראלית שונה. אף על פי שהתגובה מתרחשת לאחר אכילת מזון כזה או אחר, לרוב האלרגיה היא תוצאה של חשיפה לאבקות פרחים שהחלבון שלהן דומה במבנהו למבנה החלבון שבקליפת פירות, ירקות ואגוזים מסוימים. לדוגמה, מי שאלרגי לדשא יכול להגיב באופן דומה גם לדובדבנים, לסלרי או לתפוחים. מי שאלרגי לאבקת הפריחה של עץ לִבנה עשוי להגיב כך גם לתפוחים, לשזיפים מיובשים, לזיתים, לקיווי, לגזר, לסלרי, לפטרוזיליה, לאגוזים ולקטניות - או לכל שילוב של אלה. יש מי שתהיה לו תגובה אלרגית לפרי, לירק או לאגוז מסוים, ויש מי שיגיב למגוון רחב, אך לא בהכרח לכל המזונות בקבוצה.
כתגובה לאכילת פירות, ירקות ואגוזים מסוימים, הביטויים של תסמונת אלרגיה אוראלית הם בעיקר בפה ובגרון: אדמומיות, עקצוץ, גרד ונפיחות בשפתיים, בלשון, בחך, עקצוץ ונפיחות בגרון, גירוד ודמעות בעיניים, קשיים בנשימה, נזלת. תופעות אלה, או חלקן, יופיעו לרוב לאחר אכילת פירות וירקות טריים ולא משומרים או מבושלים. בישול משנה את מבנה החלבון, והופך אותו לבטוח לאכילה. לעתים מספיק לקלף את הפרי או הירק, מפני שבקליפה מצוי הריכוז הגבוה של החלבון. יוצאי דופן הם סלרי ואגוזים, העלולים לגרום לתגובות גם לאחר בישול.
לא רק באביב
תסמונת האלרגיה האוראלית יכולה להתרחש כל השנה, אך היא נפוצה בעיקר בעונות ההאבקה. אומנם הפריחה מתרחשת באביב, אך בישראל צמחים רבים פורחים בעונת הסתיו והחורף. בנוסף, בזמן הפריחות בסתיו, הרוחות גורמות לכך שהאבקנים מתפזרים ונישאים ברוח הסתווית למרחקים לפעמים של מאות קילומטרים. כך, שגם מי שמקום מגוריו אינו סמוך לשדה פורח אינו חסין מפני אלרגיה זו.
שלב האבחון
המידע על אלרגיה אוראלית בספרות המדעית אינו מספיק, ויש צורך במחקרים נוספים על מנת להגיע להבנה מעמיקה. מתארים אותה לעתים קרובות כאלרגיה למזון, אך למעשה זוהי אינה אלרגיה אמיתית למזון - אלא, כאמור, לחלבון שבאבקת הפרחים. מסיבה זו פעמים רבות יש קושי לאבחן נכון. במצבים של חשש, חשוב לפנות לרופא מומחה לאלרגיה. מומלץ לבצע לפני כן רישום מזון המציין מתי הופיעו הסימפטומים, באיזו עוצמה וכיצד המזון נצרך - טרי, מקולף או מבושל. מידע שמסייע לרופאים לאבחן אם זו אלרגיה למזון, רגישות או תסמונת האלרגיה האוראלית, שלרוב נחשבת כקלה.
ניתן לצמצם את התופעות הנלוות לאלרגיה האוראלית במספר דרכים:
- על אף הפיתוי לאוורר את הבית וליהנות מהקרירות שמגיעה אחרי ימי החום המתישים בישראל, על מי שסובל מאלרגיה לאבקה בסתיו להקפיד על חלונות סגורים בבית וגם בזמן נסיעה ברכב.
- בזמן טיפול בגינה מומלץ לעטות מסיכה על הפנים. בצל הקורונה, יש להניח שאת ההרגל הזה יהיה קל יחסית לאמץ.
- ניסוי וטעייה - על כל אחד ללמוד באופן אינדיבידואלי, בשיטת האלימינציה, אילו מזונות יגרמו לתגובה אלרגית וכיצד ניתן להימנע ממנה על ידי קילוף המזון או בישולו.