בשנתיים האחרונות נאלצנו להכיר ולהתיידד עם הווירוס החמקמק - הקורונה, יצרן המוטציות הבלתי נלאה, לעת עתה. אולם, העיסוק האינטנסיבי בקורונה הסיט את תשומת ליבינו מחיידקים אחרים הממשיכים להתקיים במרחב החיים שלנו ומשפיעים על בריאותינו.
בסביבתנו קיימים וירוסים וחיידקים רבים, חלקם טובים - כלומר ידידותיים ומועילים וחלקם מזיקים ופוגעניים. לכל אדם קיים בגוף מארג של חיידקים, המצטרף לכדי מה שמכונה בשפה מקצועית המיקרוביום האנושי.
עור הגוף של האדם הוא דוגמה מצוינת לבית גידול וסביבה אקולוגית לאורגניזמים רבים החיים בשלום עמו. כל סמ"ר מעורנו, מכיל כמיליארד מיקרואורגניזמים אשר ברובם אינם פתוגניים – כלומר אינם מחוללי מחלות, אלה תורמים למאבק של הגוף בחיידקים הפתוגניים. דוגמה נוספת לחיידקים ידידותיים היא חלק מחיידקי המעיים, המסייעים בפעילות העיכול, מייצרים ויטמינים וחומרים מזינים הנחוצים לגוף אדם ומונעים מחיידקים פתוגניים להגיע למערכת הדם, השתן ועוד, ובכך לגרום נזק.
נשאלת השאלה: חיידקים זה טוב? לכאורה זה דבר והיפוכו
כאמור גופינו מהווה בית גידול של ריכוז מיקרוביוטי עשיר ומורכב עם קצב תחלופה מהיר ביותר, היוצר מארג של יחסי גומלין בין החיידקים ומערכות הגוף. מחד, עלינו לשמר את החיידקים התורמים לבריאות, ומאידך, עלינו להישמר מחיידקים מזיקים.
מרבית החיידקים הנפוצים בגופינו לא יזיקו לנו ואף יועילו, אך חדירתם למקומות סטריליים עלולה להזיק. כך למשל, ה-Staphylococcus aureusהוא חיידק עורי השוכן בקביעות בעור ובנחיריים של כ-20%-30% מהאוכלוסייה. הוא אינו מזיק בדרך כלל אולם חדירה שלו לעור, בעת פציעה, בעת ניתוח או מגע ישיר עם משטח מזוהם - עלולה לגרום לדלקות בעור, בדם ואף לזיהום חמור בעצם.
זנים מסוימים של חיידק זה עלולים גם לגרום להרעלת מזון, כאשר דרך ההדבקה העיקרית היא אכילת מזון מזוהם שלא עובד או בושל בתנאים היגייניים נאותים. דוגמה נוספת היא חיידק ה-Pseudomonas aeruginosa הנמצא במקורות מים ובאדמה, אך יכול להימצא גם בבני אדם כחלק ממארג החיידקים הטבעי. בעת חדירת החיידק לעור או לעיניים, הוא עלול לגרום לדלקות עיניים הקשורות לשימוש בעדשות מגע וזיהום חמור בעת כוויות.
מתברר יותר ויותר כי משטחים במרחב היום יומי בקרבתנו נושאים מיקרואורגניזמים בהם חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד, אשר לחלקם השפעות שליליות על בריאות האדם. מחקרים שונים שנערכו בבתי חולים, גני ילדים, מטבחים, סביבת עבודה וכדומה, מלמדים על פוטנציאל ההדבקה של המיקרואורגניזמים הטמון במשטחים במקומות אלה ועל שרידותם בהם במשך ימים, שבועות ואף חודשים. מתרביות של טלפונים, עכברי מחשב מקלדות ודומיהם, עולה כי יותר מ-50% מהמשטחים הכילו שרידי מיקרואורגניזמים. לפיכך, ניקוי המשטחים בסביבתנו באופן קבוע, מונע העברת מיקרואורגניזמים ממקום למקום לרבות גוף האדם ובכך מונע הפצה של חיידקים פתוגניים בעיקר.
כיצד נשמור על החיידקים ה"טובים" ונמנע מחיידקים "מזיקים"?
שטיפת ידיים: מונעת העברת זיהומים לבני אדם ומשטחים.
נטילת תרופות: הימנעות מנטילת יתר של תרופות, ורק על פי מרשם רופא. תרופות כמו אנטיביוטיקה וטיפול בצרבת עלולות להפר את האיזון החיידקי.
תזונה: תזונה מאוזנת ובריאה והימנעות ממזון דל סיבים, ממתיקים מלאכותיים ומזון מעובד.
מצבי לחץ: הימנעות ממצבי לחץ ועקיפתם, כולל רכישת כלים להרפיה עצמית.
לסיכומו של עניין, שמירה על איזון בין היגיינה סביבתית וחיטוי כמניעה מפני חיידקים פתוגניים לבין שמירה וקיימות של החיידקים הידידותיים היא התמהיל הנכון לבריאות גופינו.
הכותבת היא מנהלת איכות ומניעת זיהומים, הרצליה מדיקל סנטר