הן מטוגנות, מתוקות, צבעוניות ומפתות. הסופגניות - מסמליו הקולינריים של חנוכה. ברור שאיכותן התזונתית ירודה ואפילו ירודה מאוד. ובכל זאת, הפתעה! יש תזונאיות - כמונו, ששמחות שיש סופגניות בחנוכה. ואם נדייק, הסופגניות זמינות הרבה יותר משמונת ימי החג. הן נמכרות ונקנות בהתלהבות עם צאת חג הסוכות עד סוף חנוכה. כלומר, כחודש ימים. אז מה ההסבר לעובדה שיש תזונאיות ששמחות שיש סופגניות חודש בשנה? התשובה נמצאת בשאלה.
"אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (מסכת אבות ד, א). כלומר, חז"ל מלמדים לראות את חצי הכוס המלאה, להיות מרוצים ממה שיש, מהחלק שלנו, בין שהוא גדול ובין שהוא קטן. וזהו בדיוק המקרה של סופגניות בארץ. הן פופולריות כאן “רק" חודש.
סופגנייה מקומית־מסורתית היא מאכל נפוץ בארצות שונות לאורך השנה כולה. בגרמניה קרפפן, בספרד צ'ורוס, בצפון אפריקה ספינג' וספנז, ברומניה פפנאש, שדומה לסופגנייה שלנו, ומעליה עוד כדור קטן מטוגן ושמנת חמוצה מעוטרת בריבת פירות יער. בהונגריה - לנגוש, שילדים קונים בדרך הביתה מבית הספר, ובארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארצות הברית - הדונאטס, סופגניות בצורת טבעת עם ציפויים שונים ומגוונים בצבעים ובטעמים. המשותף לכל הסופגניות הוא בלילת בצק מטוגנת, בצורות שונות של כדור, מקל או טבעת נפוחים או שטוחים, עם או בלי ציפוי ומילוי.
מה כדאי לדעת?
את הסופגניות אפשר להכליל בקבוצת ה"קלוריות הריקות". כלומר כאלה שהצפיפות התזונתית שלהן נמוכה. הן תורמות לא מעט קלוריות שמקורן בקמח לבן, הרבה שומן וסוכר וכמובן את הכיף שבטעם (ואין לזלזל בכך). אין הן מכילות רכיבים תזונתיים איכותיים כמו חלבונים, ויטמינים, מינרלים או סיבים תזונתיים.
יוקר המחיה לא פסח גם על הסופגניות הפשוטות ביותר ומחירן גבוה, ולחילופין הכנתן בבית דורשת זמן וסבלנות. בהכנה ביתית של סופגניות אפשר לצמצם את כמות הקלוריות בשתי דרכים. הראשונה ברכיבים - בחירה של ציפוי ומילוי (אבקת סוכר או ריבה יתרמו פחות קלוריות משוקולד וריבת חלב).
וחשובה יותר הדרך השנייה - אופן ההכנה. להעדיף אפייה על פני טיגון. אם מטגנים, חשוב לוודא שהשמן יהיה בטמפרטורה מתאימה, 165 מעלות, באמצעות מד חום מתאים. דרך נוספת ופשוטה יותר היא בעזרת הכנסת כף עץ או שיפוד עץ לשמן - אם המגע גורם להיווצרות בועות קטנות סביב העץ, זו עדות לטמפרטורה מתאימה. בכל מקרה, אין לעשות שימוש חוזר בשמן.
לביבות, לעומת זאת, הן בעלות צפיפות תזונתית גבוהה יותר. המסורתיות הן על בסיס תפוחי אדמה, וככל שנרחיב את מגוון הירקות, העושר התזונתי יגדל - בטטות, קישואים, בצל, גזר, כרישה ועוד. השימוש בתפוחי אדמה ובמגוון ירקות מגדיל את האיכות התזונתית בוויטמינים ובמינרלים. מי שמעוניין למתן את כמות השמן בתפריט החנוכה, יכול גם את הלביבות לאפות במקום לטגן.
כיצד נימנע מצרבת?
ההמלצה שלנו, לתת תשומת לב לכמות הסופגניות והלביבות המטוגנות הנאכלות בחג ובימים שקרובים לחג. התרומה הקלורית המצטברת של אכילה יומית של סופגניות ולביבות גבוהה מאוד. הטעם הטוב והמסורתי של מאכלים אלו מעלה את החשק לעוד ועוד. אנו מציעות לנסות לעצור לאחר אכילת סופגנייה או לביבה. לשתות, לשוחח עם חברים להשתהות וייתכן שהדחף להמשך האכילה יתמתן.
וכאשר בוחרים סופגנייה, כדאי לבחור בסופגנייה “שווה" בלבד, כלומר טעימה ביותר. כזו שראויה לתרומתה הקלורית, כל אחד והעדפותיו. יש שיבחרו בסופגנייה הפשוטה והמסורתית, ויש שיבחרו בסופגנייה “משוכללת". מומלץ לדלג על הסופגניות שנאכלות כבדרך אגב, אלה שליד הקופות בסופר, שמחלקים בעבודה (לפעמים יותר מפעם אחת במהלך החג), שמציעים במסיבת חנוכה בגן הילדים, שנשארו לאחר טקס הדלקת נרות חגיגי ואיבדו מטריותן.
“בונוס" נוסף שמקבלים באותו מחיר, בין שהסופגנייה מתוצרת בית ובין שהיא קנויה, הוא הצרבת שמתלווה לעתים לאכילה של סופגניות ולביבות. צריכה של מזונות עשירים בשומן, במקרים רבים בגלל הטיגון, עלולה לגרום לצרבת, כיוון שהם מעודדים הפרשה של הורמון כולציסטוקינין (CCK), שמחליש את סוגר הוושט התחתון.
כאשר המזון מגיע בדרך כלל לקצה התחתון של הוושט, הלחץ של המזון מאותת לשסתום שרירי - סוגר הוושט התחתון - להשתחרר ולאפשר למזון להיכנס לקיבה. המעבר בדרך כלל הוא חד־כיווני - מהוושט לקיבה. הצרבת היא תוצאה של מעבר בכיוון ההפוך - חומצות עוברות מהקיבה לוושט. כיוון שהתאים ברירית הוושט רגישים לרמת חומציות גבוהה, אנחנו חשים ב"שריפה", צריבה בחזה או כאב מאחורי עצם החזה.
צמצום החשיפה לצרבת הוא יחסית פשוט. ראשית, להמעיט ואף להימנע (כל אחד וניסיונו האישי) ממזונות וממשקאות מסוימים כמו מזונות עתירי שומן, מנות ותבשילים חריפים או פיקנטיים מאוד, הדרים - הפירות והמיצים, משקאות מוגזים ואלכוהוליים כמו בירה ויין, במיוחד לפני השינה. שימוש בתרופות ללא מרשם המיועדות לטיפול בצרבת הן גם אופציה להקלה, על ידי הפחתת רמת החומציות בקיבה והפרשת מיצי קיבה. יש והפרדה בין נוזלים למוצקים עשויה לצמצם את הסיכוי לצרבת, כיוון ששתייה בזמן האכילה גורמת לתוכן הקיבה להיות דליל יותר, מה שמקל את חזרתו לוושט.
גם לאופי האכילה השפעה על הסיכוי לצרבת: ארוחות גדולות וארוחות לפני השינה. בגדים צמודים וחגורות מהודקות מדי אף הם יכולים להגביר את הסיכוי לצרבת לאחר הארוחה.
לפני פיזור
פרט נוסף לפני סיום, נחזור לסמל החג: סופגנית - זה שמה התקין של הסופגנייה, גם אם אינו מוכר ומקובל. שמה נגזר מאופן הכנתה, כיוון שהבצק סופג שמן בטיגון. ועל שום מה דווקא טיגון? זכר לנס פך השמן, כמובן, שהספיק להאיר את מנורת המקדש שמונה ימים.