לנוכח ההסלמה הבטחונית, מומחים במחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית ממליצים על שורת דרכים להתמודדים עם מצבים של מתח ולחץ. אז מה כדאי לעשות?
חשים לחץ וחרדה בשל המצב? מספרי קווי הסיוע השונים
מתן אישור שהתגובות טבעיות
סימני הלחץ והמתח יכולים , כשלעצמם, לעורר חששות ורגשות בושה ואי נוחות . חשוב להדגיש שבמצבי דאגה, אלו הן תגובות טבעיות משותפות לאנשים רבים ושקרוב לוודאי שתחלופנה עם חלוף הדאגה.
לדבר, "לאוורר" רגשות
חשוב לשוחח ולתת למי שחש בלחץ אפשרות לדבר על חוויותיו, אם הוא מבקש לשחזר את מה שעבר עליו. חשוב להקשיב ולעודדו לתאר את רגשותיו בקשר לחוויות אלה.
מתן מידע מהימן הקשור למצב הלחץ
חשוב לתת מידע מהימן ואובייקטיבי עד כמה שניתן לגבי אותו מצב הגורם דאגה.
שמירה על אורח חיים רגיל
קיום סדר היום הרגיל יכול להקל על תחושת הקושי הקיימת במצבי לחץ. כדאי לעודד גם את מי שחש בלחץ להמשיך ולתפקד במסגרת העבודה, הלימודים או מטלות הבית.
שמירה על הכוחות הגופניים
על ידי שינה מספקת ואכילה מאוזנת במידת האפשר, שמירה על היגיינה אישית ועל הופעה נאותה, ניתן לשפר את ההרגשה הכללית.
הרפיית מתחים
תרגילי הרפייה על ידי מי שיודע לבצעם, מסייע להקלת תחושת הלחץ. מדובר בתרגול נשימה איטית, או כיווץ ושחרור הגפיים, או כל שיטה מוכרת אחרת. גם עיסוי קל של שרירי העורף, ליטוף הראש, הצוואר והידיים עשויים להרגיע ולהקל.
הסתייעות בחברים ובקרובי משפחה
כדאי לעיתים לגייס חברים או קרובי משפחה אחרים על מנת שיתמכו ויעודדו את מי שנמצא במצב לחץ קשה.
פעילות גופנית
פעילות גופנית, כמו תרגילי התעמלות פשוטים ויציאה לטיולים קצרים סביב הבית עשויים אף הם לשפר את ההרגשה. ידוע כי פעילות גופנית, מלבד תרומתה הרבה לבריאות הגוף, היא גם תורמת רבות לשיפור ההרגשה הנפשית בכך שהיא משחררת ממתחים ולחצים.
פנייה לייעוץ רפואי
אם תחושות הלחץ חריפות מאוד, מקשות על התפקדו היום-יומי, גורמות לבעיות שינה ו/או להופעת סימני חרדה קשים, כדאי להיוועץ ברופא המשפחה לגבי הטיפול המתאים . חשוב שלא להשתמש בתרופות ובתכשירי הרגעה ללא המלצת רופא.
הורים: שימו לב
המומחים במחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית גם ממליצים על שורת דרכים להרגעת הילדים בשל המצב הבטחוני - אם המבוגרים מתנהגים בצורה רגועה ושקולה, הדבר יגרום גם לצעירים להתנהג צורה דומה. אם ההורה חושש וחרד ואינו בטוח , המסר הזה עובר ישירות אל הילד. נחישות הורה חשובה להעברת מסר רגוע ושקול לילד.
ילדים קטנים אינם יכולים תמיד להבין את העובדות ואת מצב הדברים, אך הם חשים במתח ובדאגה הקיימים בסביבתם ובחרדות של המבוגרים הקרובים להם. בהעדר מידע או יכולת להבין את המידע הכללי, הילדים מפעילים את דמיונם במידה רבה יותר מהמבוגרים ועלולים לכן לסבול מדמיונות מפחידים מעבר למציאות המאיימת.
חשוב, לפיכך, לשים לב אל הילדים ואל תגובותיהם למצבי הלחץ הפרטיים או הכלליים ולנסות להקל עליהם ככל שניתן. חשוב לתת לילדים תחושה שאינכם חסרי אונים מול המצב ומולם.
מומלץ להחליט על צפייה במהדורות החדשות במינון מתאים לילדים וגם למבוגרים. עם זאת, צפייה מופרזת בדיווחים חדשותיים על אירועי הטרור עלולה להחריף את תחושת החרדה.
חשוב להקשיב לילדים ולעודד אותם לשתף במחשבותיהם ובדאגותיהם. בכל גיל תנו שם לרגש שעולה (למשל: פחד, עצב, דאגה ועוד) והסבירו שתגובתם טבעית למצב ומשותפת לילדים רבים במצב דומה. חשוב להסביר להם את המצב באופן אמין אך פשוט ותואם לגיל. נסו לחזק את ההרגשה שאתם עושים כל שביכולתכם לשמור עליהם.
חשוב בנוסף לעודד את הילדים לשמור על שגרת החיים, ככל שניתן ועזרו להם בכך. למשל: למלא מטלות בבית, להגיע למסגרת הפעילויות השוטפות שלהם.
שהות במחיצתם של אנשים בוגרים הקרובים ומשמעותיים לילדים יכולה להעניק תחושת ביטחון. פעילות משותפת ונעימה כמו משחק, קריאה בספר או צפייה בתכניות ילדים יכולה להסיח את דעתם לזמן מה ולהרגיע אותם.
אם יש לילד הפרעות שינה כתגובה למצב, כמו קשיים בהירדמות, התעורריות במהלך השינה, חלומות מפחידים וכדומה, מומלץ לשהות כמה דקות ליד הילד להרגיע אותו ולהיות נגישים במידת האפשר. אם לילד הפרעות באכילה כתגובה למצב – חשוב להקפיד על שתייה ולהשתדל לאפשר ארוחות מסודרות ומשפחתיות וארוחות ביניים. במידה ויש צורך להתייעץ, ניתן לפנות לרופא ילדים, רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכולוג.