בשנים האחרונות הערך הבריאותי של צריכת חלב הפך לנושא לדיון ציבורי ער, ורבים אף בוחרים לצמצם את הצריכה של מוצרי חלב, אפילו לפני העלייה החדשה במחירי החלב. נתוני המכירות של מוצרי החלב מראים ירידה עקבית בשנים האחרונות, ובמקביל, הצריכה של תחליפי החלב השונים עולה בקצב מהיר. המחקר מוסיף זווית רפואית לבעייתיות של שתיית חלב, ומצביע על כך שעבור רבים מהסובלים מתגובה דלקתית כרונית בוושט, הימנעות מחלב ומוצריו יכולה להביא לשיפור ניכר במצבם, לא פחות מדיאטה חריפה בהרבה הכוללת הורדה מהתפריט של שישה סוגי מאכלים ומשקאות שונים.
במחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי המוביל "The Lancet Gastroenterology & Hepatology", הראו החוקרים כי אצל כ40% מהמטופלים שוויתרו על חלב בלבד הייתה הקלה משמעותית בתסמינים בתוך שישה שבועות – שיעור דומה לשיעור המטופלים שוויתרו על ששת סוגי המזון ומצבם השתפר. החוקרים מצאו עוד כי כמחצית ממי שלא הגיבו לוויתור על חלב, הוויתור על שאר סוגי המזון גרם להקלה משמעותית.
במחלה, ממנה סובל על פי ההערכות אדם אחד מכל 3,000 אנשים בממוצע, הנקראת EOE (דלקת אאוזינופילית של הוושט) מעורבים תאי דם לבנים, המהווים חלק חשוב ממערכת החיסון. לתאים האלה תפקיד מרכזי בהגנה על הגוף. "אאוזינופילים הם בעצם תאים המיועדים להילחם בטפילים. בעולם שלנו היום, בזכות ההיגיינה המשופרת של סביבת המחייה והמזון, אנחנו נחשפים הרבה פחות לטפילים שכאלה, והתאים האאוזינופילים, כמו גם תאים אחרים של מערכת החיסון, מוצאים עצמם 'מובטלים', ואצל אנשים מסוימים מתעלים את הפעילות שלהם לכיוונים פחות חיוביים – כמו תגובות אלרגיות שבהן מערכת החיסון מזהה חומרים לא מזיקים כמזיקים ותוקפת אותם", מסביר ד"ר ניר בר, מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה ורופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב.
הדלקת מתעוררת בדרך כלל כתוצאה לחשיפה לחומרים מעוררי אלרגיה שמקורם במזון. היא חוזרת ונשנית וגורמת בסופו של דבר לתהליך של הצטלקות, שבו הרקמה הגמישה של הוושט הופכת לנוקשה והתפקוד שלה נפגע. "לוושט יש מטרה אחת – להוביל את המזון מטה ולהישאר ריק", "ברגע שהאוכל נתקע בו זו נורה אדומה".
לדבריו, "ההנחה הקלינית הראשונה היא שהטריגר למחלה הוא במזון שהמטופל צרך". לכן, לאחר אבחון מתחילים בטיפול שבדרך כלל כולל הסרה מהתפריט של שישה סוגי מזונות עיקריים שזוהו במחקרים כמעודדים התפתחות המחלה: חלב, חיטה, ביצים, אגוזים, דגים ומאכלי ים וסויה.
ד"ר בר מסביר כי המחלה יכולה להתפתח גם בתינוקות. "תינוקות לא יכולים להתלונן, ולכן התסמינים העיקריים שמביאים לאבחון הם ילדים שפולטים הרבה, נמנעים מאכילה או לא עולים במשקל. בגילים מבוגרים יותר התסמינים הנפוצים הם תלונות על כאבי בטן, הקאות או בחילות", הוא מתאר. "ככל שמתבגרים, התסמינים מתכנסים לוושט. ילדים שסובלים מהמחלה מתקשים לבלוע. לפעמים אפילו לא מתלוננים אבל מסגלים לעצמם התנהגויות שמקלות על האכילה. לעיסה ארוכה. ביסים קטנים. אלה הילדים שמסיימים אחרונים את הארוחה. אצל מתבגרים ומבוגרים, התופעה של מזון שפשוט נתקע בגרון הולכת ונהיית יותר נפוצה, ובמקרים קיצוניים הם מגיעים למיון ואנחנו צריכים לשלוף את האוכל התקוע".
תהליך התפתחות המחלה הוא איטי והדרגתי, ולכן לעתים קרובות לוקח לחולים זמן רב להבין שמשהו לא בסדר ושלא כולם מתקשים באכילה כמוהם. "מחקרים מהעולם מראים שהזמן הממוצע מרגע הופעת התסמינים ועד לאבחון המחלה הוא כשש שנים, וככל שהמחלה מתפרצת בגיל צעיר יותר, כך האבחון נוטה להתאחר", אומר ד"ר בר ומציין שמדובר באחת משורת מחלות הקשורות לתגובות מוגזמות של מערכת החיסון ושכיחותן נמצאת בעלייה. קבוצת מחלות אלה נקראות מחלות דלקת מסוג 2, ולעיתים חולה ב-EOE עלול לסבול גם מאסתמה או מאסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס).
בדומה לנתונים מהמחקר החדש, ד"ר בר מספר כי הנתונים בקליניקה מראים כי אצל כ60% מהמטופלים מצליחים לזהות את המזון שגורם למחלה, ואצל ה-40% הנותרים עוברים לטיפול תרופתי. קו הטיפול הראשון הוא תרופות נוגדות חומציות, כמו אלה שניתנות לסובלים מריפלוקס, ושיש להן אפקט אנטי-דלקתי בוושט. "תרופות אלה מועילות לכ-60% מהמטופלים שנדרשים לקבל אותן", הוא מוסיף.
קו הטיפול הבא הוא שימוש בסטרואידים בטיפול מקומי – שאין להם השפעות מערכתיות ולכן גם תופעות הלוואי שלהן מצומצמות. "ושוב, כ60% מהמטופלים מקבלים הקלה משמעותית בעזרת טיפול זה. בשנה האחרונה הFDA האמריקאי אישר שימוש בתרופה ביולוגית הפועלת לרסן את מערכת החיסון ולצמצם את התגובה הדלקתית בוושט. "מדובר בתרופה המיועדת עבור 5% מהחולים שאינם מגיבים לאף אחד מהטיפולים הקיימים. זו תרופה שמאושרות כבר לשימוש אצל סובלים ממחלות אחרות של דלקת סוג 2, כמו אסתמה, נזאל פוליפוזיס ואטופיק דרמטיטיס. בארץ אנו ממתינים לאישורה לשימוש בחולי EoE".
המחקר החדש מציע תקווה להקלה ולהיענות רבה יותר עם המשטר התזונתי – כי ויתור על חלב בלבד קל יותר ליישום מוויתור על שישה סוגי מזונות שונים. "ובאופן כללי, חשוב להקפיד על טיפול ארוך טווח כדי לשמור על איזון ולמנוע החמרה של המחלה והתפתחות סיבוכים. וחשוב גם לזכור שמדובר בתחום שבו יש התקדמות מהירה בפיתוח ואישור טיפולים חדשים וכדאי לחולים לעקוב אחר ההתפתחויות".