השפתיים הן שפת הגוף האוניברסלית לכמיהה, בין אם זה לאדם אחר, או להמבורגר עסיסי. לחילופין, ובאופן פחות חושני, נשיכת שפתיים יכולה להעיד על חרדה, ציפייה, שעמום או עצבים. במקרים קיצוניים, כאשר אדם מוצא את עצמו נושך את שפתו לעתים קרובות כל כך עד שזה גורם לפצעים ומפריע לחייו, זה יכול אפילו להיכנס לקטגוריה של "התנהגות חזרתית ממוקדת גוף" (BFRB).
אלה התבלינים שאוכלים האנשים שחיים הכי הרבה זמן בעולם
מי יהיה עמוס תמם ההודי? חברת YES מכרה את זכויות השידור של הדרמה המצליחה
"באופן כללי BFRB הוא הרגל כמו כסיסת ציפורניים, תלישת שיער או קילוף עור, אבל כדי שזה יעמוד בקריטריונים של הפרעה, זה צריך לגרום לליקוי כלשהו ובדרך כלל לפגיעה בתפקוד", אומרת ברברה א. רותבאום, פרופ' לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי וחבר הנהלה של קרן TLC להתנהגויות חזרתיות ממוקדות גוף. משמעות הדבר היא שההתנהגות גורמת לאנשים להיות מודעים לעצמם, פצועים או חרדים מספיק כדי למנוע מהם לתקשר עם אחרים, ללכת לעבודה, לתכנן תוכניות חברתיות או לחוות חלקים חשובים אחרים בחיים.
"כנראה שכולם נשכו את שפתם מתוך הרגל עצבני בשלב מסוים", אומרת ד"ר רותבאום. לעתים קרובות, הרגלים בגוף יכולים להתחיל כדרך להרגיע או להסיח את הדעת מחרדה. אם זה מרגיש טוב בדרך כלשהי, אפילו בתת מודע, סביר יותר שאדם יחזור על הפעולה. זה נכון גם לגבי נשיכת שפתיים.
"אם מישהו נושך את שפתו כשהוא חרד ויש קצת כאב, זה עלול למעשה להסיח את דעתו מהחרדה שלו וזה עשוי לחזק", אומרת ד"ר רותבאום. "בכל פעם שמישהו לחוץ או חרד, בדרך כלל רואים כל סוג של התנהגות חזרתית גוברת. גם אם זה לא הרגל, רואים אנשים נעשים עצבניים יותר ועושים כל מיני דברים. ככל שאתה עושה פעולה לעתים קרובות יותר, יש לך פוטנציאל לחזור על אותה פעולה, ואז בום, יש לך התנהגות".
אז מה אפשר לעשות בנידון? הצעד הראשון הוא לשים לב להתנהגות כשהיא מתרחשת. זה מאפשר לכם לתעד התרחשויות, לבחון טריגרים ולהתכונן לרגעים שבהם אתם עלולים לנשוך שפתיים. ד"ר רותבאום ממליצה לכתוב את ההתרחשויות, מה שיאפשר לכם לעקוב אחר דפוסים ולדעת מתי אתם צריכים להיות יותר מודעים או ערניים.
"חלק מטבעו של הרגל הוא שהרבה ממנו מתרחש ללא מודעותנו ואז פתאום אנחנו מבינים, אופס, פשוט נשכתי את השפתיים", מסבירה ד"ר רותבאום. "חפשו דפוסים, חפשו כל מחשבה שקשורה לזה, רגשות שקשורים לזה".
הפרופ' מציעה לעשות משהו שימנע ממכם פיזית לעשות את הפעולה, כמו לעיסת מסטיק. "אפשר 'לעשות בלון' בכל פעם שרוצים לנשוך, או להתחיל ללעוס מראש כאשר אתם במצב מלחיץ".
"החדשות הטובות הן שאתם כנראה יכולים 'לאלף' את ההרגל הזה בעצמכם", אומרת ד"ר רותבאום. עם זאת, אם אתם מרגישים שנשיכת השפתיים עוברת מהרגל ל-BFRB, אולי כדאי שתתייעצו עם איש מקצוע.
"הרבה פעמים ברגע שזה מתחיל, זה מקבל חיים משל עצמו ואז זה יכול להיות קשה ואנשים צריכים טיפול או עזרה כדי לנסות לשנות את זה", הוסיפה הפרופ'.