אתמול (שני) נקבע מותו של הרב נערן אשחר, בן 33 נשוי ואב לשני ילדים, משדמות מחולה, לאחר שנפצע באורח אנוש מהתהפכות טנק במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון. במשך שבוע נאבקו על חייו ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי גליל בנהריה. לאחר שנקבע אצלו מוות מוחי, משפחתו יזמה את תרומת איבריו.
"כאב לצד נחמה": משפחתו של החייל שוהם בן הרוש, שנהרג בדרום, בחרה לתרום את איבריו
"בחירה בחיים": ההתמודדות הייחודית של המיילדות בתקופת המלחמה
מתרומתו של הרב נערן, בוצעו השתלת לב בבן 59 בשיבא, ריאות בבן 72 בשיבא, כבד בבן 67 באיכילוב וכליה בבן 43 באיכילוב. נערן אשחר מוכר היטב לצוות המרכז הלאומי להשתלות, מהתהליך אותו עבר לקראת תרומת הכליה אותה ביצע בבלינסון בחודש יוני האחרון. כלייתו של נערן נתרמה לחולה שאינו מכיר והוא תורם הכליה השלישי במשפחת אשחר המורחבת (שתרמו כליה לחולים שלא הכירו).
צוף אשחר, אשתו של הרב נערן, סיפרה: ״הכרתי את נערן לפני שמונה שנים. מהפגישה השנייה ידעתי שאם יסכים ארצה להינשא לו ולחיות איתו. זכיתי בבעל שכולו חסד, שהוא צינור לעשיית טוב בעולם ולעם ישראל".
עוד אמרה: "הוא רצה לתרום כליה כבר לפני מספר שנים אך דחה זאת כי ידע שאחרי תרומת כליה, יורד הפרופיל ולא יוכל להיות לוחם. נערן תרם כליה לאדם שאינו מכיר, כשלושה חודשים לפני המלחמה. הוא שכח שתרם כליה ויצא למלחמה. שכנעתי אותו לספר להם שהוא תרם… והוא הוכיח להם שהוא כשיר. לבסוף פנה לדר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות בבלינסון, מ״פ בשיריון בעברו, שאישר. חבריו בצבא מתארים איך רצה להיות הכי טוב. לאורך כל ימי המלחמה דיבר עם ילדיו (בני שלוש ושש), והם כל כך שמחו".
"אחרי הפציעה הקשה, בבית החולים, כשהבנו שמדובר במוות מוחי, נושא תרומת האיברים בכלל לא היווה שאלה. היה ברור, זו היתה צוואתו. רק חיכינו לשמוע שאפשר יהיה להציל אנשים״.