שנת הלימודים האקדמית החלה - אבל מה עם מצבם הנפשי של הסטודנטים?

לאחר דחייה משמעותית נוכח המצב הבטחוני, שנת הלימודים האקדמית צפויה להיפתח ברחבי הארץ. החרדה והלחץ שחשים כולם משפיעים עוד יותר על הסובלים מהפרעות קשב, שכן יש קשר הדוק בין ההפרעה ועצימותה ללחץ. עבור סטודנטים, שזמנם מוקדש בעיקר ללמידה שעות ארוכות ומבחנים הדורשים מיומנויות שעבור מי שמתמודד עם הפרעת קשב יישומן קשה ומורכב יותר, ההתמודדות היא כפולה בייחוד בתקופה זו. 

אז מה הקשר בין הלחץ להפרעות הקשב? מהן ההמלצות החשובות ביותר עבור הסטודנטים? ואיך עוברים את השנה בהצלחה ד״ר גרישין סבטלנה, מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים עם עיסוק רב שנים בתחום הפרעת קשב וריכוז ותופעות נלוות - מסבירה על הפרעות הקשב בקרב הסטודנטים, וכיצד ניתן לעבור את שנת הלימודים בהצלחה על אף הקשיים הנלווים.

הפרעת קשב- לא רק חוסר ריכוז

הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית, המתבטאת בתסמינים במספר תחומים וביניהם מחשבתי, רגשי והתנהגותי תפקודי, אשר העיקריים בהם הם קשיים בקשב ומיקוד. קשת התסמינים  רחבה מאוד, ובקרב אנשים בוגרים תלויה גם בגורמים רבים כמו רקע משפחתי,  תרבותי , מגדרי,  התפתחותי,  בריאותי וגם בגנטיקה, זאת לצד  התמודדויות ואתגרים  חיצוניים. למעשה, ניתן לחלק לשתי קבוצות  מרכזיות את התסמינים, אך עם זאת- חשוב להדגיש כי אין הכרח שכל התסמינים יתבטאו בו זמנית  באותה נקודת הזמן לאורך חייו הבוגרים של המטופל.

אבחון הפרעת הקשב  אצל  המבוגרים יתבצע בעיקר על ידי אבחון קליני המבוצע על ידי רופא מומחה בתחום עם ניסיון באבחון וטיפול הפרעת קשב, או על ידי פסיכולוג/מאבחן  מומחה עם ניסיון בתחום אשר צריך להפנות בהמשך את הנבדק לרופא מומחה כדי לשלול או לאבחן  תחלואה נלוות, ולהמליץ על טיפול אופטימאלי .  

פעמים  רבות  אנשים צעירים  פונים  בשל תלונות שלא בהכרח  מקשרים אותן  להפרעות הקשב, כמו תחושת  תסכול ,ייאוש, לחץ תמידי וכדומה. מה שלא רבים יודעים הוא שגם תסמינים אלו עלולים להיות חלק מההתמודדות עם הפרעת הקשב, או כחלק מביטוי שלה. עניין זה מדגיש את חשיבות הפנייה לגורמים המוסמכים על מנת לאבחן האופן מיטבי את ההפרעה.

כיצד הלחץ משפיע על התבטאות הסימפטומים?

הפרעת הקשב כשלעצמה, במצבים בהן היא לא מאובחנת ולא מנוהלת נכון, עלולה לבוא לידי ביטוי בהרגשה של מתח פנימי  רב  ואי  שקט ( מרכיב  היפראקטיבי  שמתמתן   באופן  חלקי עם  השנים  ) לצד התמודדות לא יעילה  עם  קשיי קשב וריכוז. אלו מפעילים 'הגנות' והתנהגויות שונות בגוף שמתבטאות בדריכות, צורך בשליטה, שאיפה לשלמות עם מרכיב כפייתי, מה שמשליך באופן ישיר על תחושת הלחץ והחרדה. 

בזמנים מאתגרים כמו שאנו חווים כעת, המלווים בפחד, עצב, אבל וחוסר וודאות- 'תסמיני הליבה' של הפרעת קשב מחמירם ומתעצמים, כלומר ישנה השפעה ישירה וקשר 'הדדי' בין הלחץ להתבטאותה של הפרעת הקשב.

סטודנטים- כך תשמרו על שגרה במצב לא שגרתי

סטודנטים רבים הסובלים מהפרעת קשב אובחנו כבר בילדות, אך נמצא כי ישנם המאובחנים לראשונה רק במהלך לימודי התואר. כאמור, הפרעת הקשב עלולה להשפיע במגוון אופנים על הסובלים ממנה. 

הלחץ בלימודים האקדמיים ובתקופת המבחנים, ובטח בתקופה מטלטלת  כמו שאנו חווים כעת, עלול להגביר את התסמינים של הפרעת הקשב באנשים מאובחנים, בעיקר עקב הקשיים הרגשיים הנלווים להפרעת הקשב, המחמירים בזמן עומס ולחץ. עבור אלו החוזרים ללימודים מתווספים לחצים נוספים, הן בעקבות השגרה החשה והן בעקבות המבחנים הקודמים, רגשות מעורבים ושאלות מוסריות לגבי  חברים  שנלחמים  עדיין או  נפגעו, מה שמהווה אתגר נוסף בחזרה לשגרת הלימודים ומתבטא באופן מוגבר בקרב הסובלים מהפרעות קשב.  

ישנם כמה כלים שניתן להיעזר בהם במהלך תקופת המבחנים, שעשויים לשפר משמעותית את חווית הלמידה והמבחנים עצמם:

ראשית, תכננו את הזמן ביעילות- ההמלצה המרכזית היא לתכנן את לוח הזמנים שלכם בצורה נבונה ומושכלת. תכנון נכון של הזמן המוקדש למטלות הלמידה לצד מטלות השגרה כמו עבודה או חיי המשפחה והחברה, יסייעו לכם למפות את המשימות שדורשות יותר או פחות קשב, איפה כדאי ומומלץ להשקיע יותר את הזמן, ובכך להימנע מדחייה של משימות ולהצליח להתמקד בכולן.

חידוד אסטרטגיות למידה- הסובלים מהפרעות קשב נוטים לשים לב פחות לפרטים הקטנים. ישנו מגוון רחב של אסטרטגיות למידה, אך הבנה של האסטרטגיות היעילות והמתאימות ביותר עבורכם, בין אם בעת הלמידה למבחן ובין אם במהלכו, יכולה לסייע מאוד במהלך השנה. חשוב לתרגל טקטיקות למידה שיעילות עבורכם, ובהתאם לזמנים המוקצבים. הבנה מעמיקה של התשובות ותכנון הזמן באופן מיטבי ונכון בבחינה, בהתאם לידע ולמשקל השאלה בציון, יאפשרו הישגים גבוהים יותר.

הימנעות מהסחות דעת- כולנו מודעים לעובדה שאנחנו חיים עם הסחות דעת רבות, בטח בתקופה הנוכחית. עולם האינסטגרם, הוואטסאפ, ושלל האלמנטים החברתיים מהווים הסחת דעת רציפה. בדיקה מהירה או שיחה שאמורה להיות קצרה עלולה להיגרר ולהימשך שעות, ולכן ההמלצה היא להגדיר זמנים מסוימים לפעולות אלו.

אורח חיים בריא ומאוזן- רבים לא מקשרים זאת, אבל שינה, תזונה נכונה ופעילות גופנית חשובים גם כן לשמירה על ריכוז. התקופה האחרונה ללא ספק מש]יעה על כל אלו, אבל על אף הנסיבות הללו, ולמרות לוח הזמנים העמוס המאפיין את חיי הסטודנט, בייחוד בתקופת המבחנים, מומלץ להיערך מראש ולהקפיד על ארוחות מסודרות במהלך היום כולל ארוחות ביניים, ופעילויות גופניות יעילות במהלך היום, ובין מבחן למבחן.
פניה למרכזי הלימוד- כיום, ברוב האוניברסיטאות קיימים מרכזי לימוד והכוונה לסטודנטים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שאמונים ומסייעים במתן כלים לשיפור הישגים. לאחר אבחון הפרעת הקשב, ההמלצה היא לגשת ליחידה לקידום הסטודנט/מרכזי למידה באוניברסיטאות ובמכללות, וזאת במטרה להתייעץ, לבקש את ההתאמות אשר המליץ המאבחן ולקבל סיוע בהטמעת אסטרטגיות למידה.

טיפול תרופתי- כיום, קיים מגוון רחב של טיפולים תרופתיים הנמצאו כיעילים בשיפור התפקוד ואיכות חייהם של המאובחנים. הטיפולים התרופתיים השונים מאפשרים משך השפעה שונה ובכך ניתן להתאים את הטיפול לסדר היום ולצרכים המשתנים של כל מטופל. לרוב, השפעת התרופה תחל בין חצי שעה עד שעה מנטילתה, וטווח ההשפעה שונה מתרופה לתרופה. פעילותן של רוב התרופות מבוססת על הגברת נוירוטרנסמיטורים (המוליכים העצביים במוח) והן מסייעות בשיפור התסמינים עם יעילות ובטיחות שימוש מבוססת.

חשוב להדגיש כי טיפול תרופתי להפרעת קשב צריך להינתן אך ורק על ידי רופא מומחה, לאחר אבחון מדוייק, על מנת שיתאים את הטיפול תוך התייחסות לתופעות לוואי אפשריות. ההמלצה היא להתחיל הטיפול מספר ימים לפני מועדים קריטיים כמו בחינות או הרצאות, על מנת לוודא כי לא מופיעות תופעות לוואי.

טיפול התנהגותי- ישנם טיפולים נוספים יעילים כמו CBT, טיפול קוגניטיב תפקודי COgFUN קאוצ'ינג, מיידפולנס וכיוצא בזה, או כל מענה רגשי אחר מעבר לטיפול התרופתי, ואלו מרחיבים את סל הכלים להתמודדות, ומסייעים להגיע לאיזון רציף לאורך זמן. 

לסיכום, חשוב להבין כי הפרעת קשב עלולה להקשות על השגרה ובטח בתקופת הלימודים, בזמן שאינו שגרתי כלל  ועמוס במטען רגשי עצום . ההמלצה המרכזית והחשובה היא לגשת לרופא המוסמך על מנת להגיע לדרך הטיפול היעילה ביותר עבורו.