איך מורידים את מספר המעשנים ומפחיתים נזק? תשכחו ממה שאמרו לכם על תחליפי העישון. מאמר ביקורתי שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי THE LANCET על ידי צמד החוקרים Ruth Bonita ו- Robert Beaglehole  (בכיר לשעבר בארגון הבריאות העולמי), טוען שגישתו של ארגון הבריאות העולמי לאסור על תחליפי עישון או להתייחס אליהם באופן זהה לסיגריות- מטעה, גורמת נזק וחייבת להשתנות.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ כמדיניות לאסור באופן מוחלט חלופות עישון מבוססות ניקוטין, או להתייחס אליהם כשווים לסיגריות ותחת אותה הרגולציה. לטענת החוקרים, "הם אינם מוצרים דומים מבחינת הנזק שהם גורמים". אחרי הכל, כך הם אומרים, "העשן שבסיגריות הוא שגורם למחלות הקשורות בעישון, ולא הניקוטין שנמצא בתחליפים". 

בעיית העישון היא לא בעיה חדשה, להיפך, היא מלווה אותנו כבר עשרות אם לא מאות שנים. מדינות רבות, כולל ישראל נוקטות צעדים רבים במטרה להפחית את מספר המעשנים. ישנן מדינות שנוחלות הצלחה מרובה, וישנן מדינות, כמו ישראל למשל, שאיך נאמר זאת בעדינות, פחות מצליחות במבחן התוצאה.

בעיית העישון היא אומנם בעייה מהותית בישראל (למעלה מ20% מעשנים בישראל, כך לפי דוח העישון של משרד הבריאות), אך לאור הנושאים הרבים שאנחנו מתמודדים איתם כמדינה, כנראה שהיא לא עומדת בראש סדר העדיפויות. לראייה, מדינת ישראל, לא מקדישה מאמצים למחקר עצמאי בנושא כמו מדינות מפותחות רבות אחרות דוגמאת שוודיה, ניו זילנד ובירטינה, ובמקום זאת מיישרת קו עם מדיניות ארגון הבריאות העולמי (הWHO) שממליץ כאמור לאסור באופן מוחלט על חלופות עישון, או להתייחס אליהם כשווים לסיגריות ותחת אותה רגולציה.

-

"כדי להפחית את ההשפעות הבריאותיות המזיקות של צריכת טבק", טוענים כותבי המאמר, "יש לאמץ את גישת הפחתת הנזק (THR) : עידוד השימוש בתחליפי עישון מבוססי ניקוטין תוך הסדרה רגולטורית". הם מסבירים כי "הפחתת נזקי טבק  היא הדרך המהירה והיעילה ביותר להורדת שכיחות העישון, ומניעת מקרי מוות הקשורים לעישון". "שריפת הטבק (התהליך בעישון סיגריות) היא שגורמת לנזק, ולא הניקוטין עצמו (שנמצא בתחליפי עישון כגון חימום טבק או אידוי נוזל ניקוטין). לפיכך, "גישת הפחתת נזקי טבק צריכה להיות אסטרטגיה מרכזית ה-WHO בנושא בקרת טבק (FCTC) בנוסף לאמצעים לצמצום ביקוש והיצע - שהם הכרחיים, אך אינם מספקים. ארגון הבריאות העולמי צריך לאמץ מוצרים חדשים שמספקים ניקוטין ללא עשן".

עוד הם אומרים במאמר כי במדינות מסוימות, אפשר לראות ירידה ניכרת בשכיחות העישון וזאת במקביל לאימוץ וקבלה של תחליפי עישון המכילים ניקוטין ללא עשן. החוקרים מביאים כדוגמאות רלוונטיות את ניו זילנד, ששכיחות העישון ירדה מ-13.3% בשנים 2017-18 ל-6.8% בשנים 2022-23, ירידה של 49% בתוך חמש שנים. זאת לאחר שסיגריות אלקטרוניות הפכו לזמינות באופן נרחב והממשלה תמכה בשיווקן ובהסדר הרגולציה שלהם. במקביל לירידה, עלתה שכיחות השימוש בתחליפי עישון מ-2.6% ל-9.7%.

עוד הם מביאים כדוגמא את שוודיה[2], שבה נהוגה מסורת ארוכת שנים של שימוש בשקיקי ניקוטין (סנוס). שוודיה מציגה בגאווה את מספר המעשנים הנמוך ביותר בעולם, העומד על 6%, לצד תמותה נמוכה ממחלות הקשורות בעישון. גם לנורבגיה הצלחה דומה לזו של שוודיה עם שימוש מוגבר בסנוס וסיגיריות אלקטרוניות שהביאה לירידה דרמטית באחוזי העישון במדינה. 

גם באנגליה נהוגה הגישה ששימוש בתחליפים מסייע למעשנים לזנוח את הסיגריות. שם, הממשלה מעודדת מעשנים לעבור לתחליפים ומציגה ירידה חדה באחוז המעשנים מ30% ל13.5%. [3]ביפן  חלה גם ירידה דרמטית בצריכת סיגריות והיא קשורה לחדירה מהירה לשוק של מוצרים חלופיים המבוססים על חימום טבק במקום שריפת טבק.

 לצד ההתקדמות הזו במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ניתן לראות מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שבהן הרצון הפוליטי לקדם אמצעי פיקוח על טבק, חלש יותר, והפוטנציאל של אימוץ גישת הפחתת נזק בטבק- לא מומש. חשוב לומר ש-80% מהמעשנים חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ודווקא שם ניתן להפיק את הרווחים הגדולים ביותר מאימוץ גישת הפחתת הנזק (THR).

כותבי המאמר גורסים כי "אין הצדקה מדעית לעמדה של ארגון הבריאות העולמי לפיה יש להתייחס לסיגריות אלקטרוניות ומוצרי ניקוטין חדשים המבוססים על חימום טבק, כמו סיגירות". הם מסבירים כי "הגישה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי למוצרים בעלי סיכון נמוך יותר היא לתגמל מדינות, כמו הודו, על איסור על סיגריות אלקטרוניות".

לסיכום, כותבי המאמר טוענים שמדינות שאימצו את גישת הפחתת הנזק, וניהנות מהתוצאות של עידוד תחליפי עישון, כמו ניו זילנד, שוודיה, נורבגיה, אנגליה ויפן, צריכות להמשיך ולעודד מדינות אחרות ואת הWHO לתמוך בהצעות שיפחיתו במהירות את שיעורי העישון. "1.3 מיליארד האנשים המעשנים בעולם, שמחציתם ימותו מוקדם, ראויים להנהגה הזו".