חוקרים שעוקבים אחר החוסן הלאומי של ישראל מצאו כי יש ירידה משמעותית במדד התקווה, בסולידריות החברתית ובאמון הציבור במוסדות המדינה. על פי החוקרים, הלכידות החברתית בישראל צפויה להיפגע.
נורמליזציה עם סעודיה: מכה אנושה לאיראן - אך מחייבת פשרה עם הפלסטינים | דעה
המחאה נגד הממשלה התחדשה: "לנתניהו תירוצים עלובים, סופו הפוליטי מתקרב"
מאז השבת השחורה חלה ירידה במדד החוסן בישראל. חוקרי אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל חי, שעקבו אחר קבוצת נבדקים, קבעו כי בשלושת החודשים מאז פרוץ המלחמה חלה ירידה משמעותית בחוסן הלאומי, הקהילתי והאישי. החוקרים מציינים שהנתונים מעידים על תחושת תסכול בקרב הציבור, שבאה לידי ביטוי גם בירידה במדד התקווה, הסולידריות החברתית ואמון הציבור במוסדות המדינה.
החוקרים מדגישים כי מדובר בתמרור אזהרה שצריך להדאיג את רשויות המדינה, שכן ללא התייחסות לצורכי וציפיות האוכלוסייה בישראל, האשרה והתמיכה שניתנים על ידי הציבור לגורמי השלטון במדינה להמשיך ולנהל את המאבק פוחתים במידה משמעותית. את המחקר ביצעו פרופ' שאול קמחי ופרופ' ברוריה עדיני מהחוג לניהול מצבי אסון וחירום באוניברסיטה, ופרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמכללה. המחקר כלל 1,360 משיבים, והוא מתבסס על שלוש מדידות שבוצעו בחודשים האחרונים.
מהנתונים עולה שבעוד במדידה הראשונה הנתונים העידו על שיעורי חוסן לאומי גבוהים מאוד עם ממוצע של 4.1, חודש לאחר מכן הופיעה ירידה במדד החוסן ל־4.05, ובמדידה האחרונה לפני כחודש חלה ירידה המשמעותית, עם ממוצע של 3.85. מגמות דומות נצפו גם במדדי החוסן הקהילתי והחוסן האישי.
כדי להבין טוב יותר את הסיבות, החוקרים בחנו את מרכיבי החוסן הלאומי: אמון במדינה ובמוסדותיה, סולידריות חברתית ופטריוטיזם. החוקרים מצאו ירידה באמון המדינה ובעומד בראשה - מ־3.81 ל־3.43. ירידות דומות היו גם באמון במוסדות המדינה ובסולידריות. החוקרים בדקו גם את מדד התקווה, שנמצא במחקרים קודמים בישראל ובעולם כמנבא הטוב ביותר של רמת החוסן הלאומי. רמת התקווה ירדה מ־3.75 במדידה ראשונה ל־3.68 במדידה השלישית.
"הירידה במדדי החוסן נובעת ככל הנראה מכך שיעדי המלחמה עדיין לא הושגו", אומרים החוקרים. "הציבור חש תסכול בשל התמשכות המלחמה בצפון ובדרום, המחיר הכבד של נפילת חיילים רבים ואי־החזרת החטופים. האיום למלחמה כוללת בצפון טרם הוסר, ועדיין אין תשובות ברורות למאות אלפי המפונים".
לדברי החוקרים, החשש מהמשך ירידת רמות החוסן עשוי להתבטא בכך שהמרקם החברתי, תחושת האחדות והלכידות החברתית ייפגעו. "כדי לאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם הקשיים והאתגרים שעדיין עומדים בפנינו, מוסדות המדינה והחברה האזרחית צריכים לפעול כדי לחזק את הערבות ההדדית והסולידריות בין כל חלקי העם".