תזונה עשירה במזונות מעובדים במיוחד קשורה לסיכון מוגבר לעשרות בעיות רפואיות, הכוללות הפרעות נפשיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, השמנת יתר ותמותה מוקדמת – כך מגלה מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי British Medical Journal.
טרגדיה במודיעין עילית: פעוט בן מספר שבועות נפטר כתוצאה ממוות בעריסה
מהמילואים בעזה למפגש הצלת החיים: נדב תרם מח עצם והציל את הודיה
מזון אולטרה־מעובד הוא בעל איכות תזונתית נמוכה. לרוב מזון כזה מגיע באריזה סגורה וכולל תוספים שנועדו לשפר את טעמו של המוצר או להאריך את חיי המדף שלו. מוצרים אלה מכילים כמויות גבוהות יחסית של סוכרים, שומנים רוויים כמו שמן דקלים, מלח, נוגדי חמצון, מייצבים וחומרים משמרים.
מנגד, מזון מעובד הוא כזה שעבר תהליכי עיבוד כמו חימום או בישול אך לא נוספו לו חומרים תעשייתיים. עם המזונות המוגדרים כאולטרה־מעובדים נמנים שתייה ממותקת, נקניקיות, המבורגר ופריכיות.
בשנים האחרונות הראו מספר רב של מחקרים את הקשר בין מזון אולטרה־מעובד לבין סכנות רפואיות. אחד האחרונים שפורסם התבצע באוניברסיטת חיפה, והצביע על כך שלאנשים שצורכים הרבה מזון אולטרה־מעובד יש סיכוי גבוה פי 1.5 לסבול מיתר לחץ דם, עודף שומנים ורמה נמוכה של הכולסטרול "הטוב" HDL.
המחקר הראה גם שצריכת מזון כזה מעלה בכמעט פי שניים את הסיכון ללקות בתסמונת מטבולית, הכוללת רמות סוכר גבוהות בדם, השמנה בטנית, רמות גבוהות של שומנים בדם, יתר לחץ דם ורמות נמוכות של הכולסטרול הטוב.
המחקר החדש, המתבסס על עשרות שנות תצפית, ביקש לבדוק אף הוא את הקשר בין מזונות מעובדים במיוחד לבין מחלות ובעיות רפואיות. על פי ההערכות, מזון מעובד במיוחד מהווה כ־60% מסך צריכת האנרגיה היומית בכמה מדינות בעלות הכנסה גבוהה, והיא הופכת לנפוצה יותר גם בתזונת תושבים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיקין באוסטרליה ומבית הספר לבריאות הציבור ג'ונס הופקינס ערכו תצפית של 45 סקירות על מזונות מעובדים במיוחד, שכללו כמעט 10 מיליון אנשים.
הממצאים הראו שצריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה־מעובד העלתה את הסיכון לתמותה הקשורה למחלות לב ב־66%, להשמנת יתר ב־55%, להפרעות שינה ב־41%, לסוכרת מסוג 2 ב־40% ולדיכאון ב־22%. הסיכון למוות מכל סיבה שהיא עלה ב־21% בקרב אנשים שאכלו יותר מזונות אולטרה־מעובדים.
"מזון אולטרה־מעובד כולל תוספות שיאפשרו לו להיות בעל מרקם מסוים, עם אורך חיי מדף ממושך", מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון. "המזונות הללו כוללים לעתים גם כמויות שומן, מלח וסוכר גבוהים, שמוסיפות לערך הבריאותי הירוד שלהם. התוספות הללו גורמות לבני האדם לצרוך כמויות גדולות מעבר לנקודת שובע, ובעבודות רבות נצפו גם תופעות של התמכרות וחוסר שליטה בכמויות".
"מחקרים רבים הראו קשר בין צריכת מזונות מעובדים למחלות רבות" מוסיפה ד"ר פרישמן. "ככל שהכמות גדולה יותר עולה גם הסיכון לתחלואה. לפיכך, אנחנו ממליצים להעדיף אכילת מזון צמחי, ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים וחלבונים דלי שומן כמו דגים, ביצים, גבינות, יוגורט ועוף, ולהפחית ככל האפשר בצריכת מזונות מוכנים, בפרט אלה בעלי חיי מדף ארוכים".