אחד מהמדדים הנפוצים לבדיקת סיכון למחלות מעודף משקל נקרא BMI, זהו מדד מסת גוף שמתייחס לדבר אחד בלבד – היחס בין המשקל לגובה. זו נוסחה פשוטה מאוד שהמציאו לפני המון המון שנים - משקל חלקי גובה בריבוע.
למשל אם מישהו במשקל 50 וגובה 1.7 מטרים – עושים 1.7 בריבוע, ואז עושים 50 לחלק לתוצאה של 1.7 בריבוע. אם התוצאות 19-24 נחשבות לתקינות, 25-30 נחשבות לעודף משקל עם סיכון למחלות, ומעל 30 – סיכון גבוה למחלות כמו מחלות לב.
הבעיה עם המדד הזה היא שיש הרבה אנשים שהמשקל שלהם יחסית יותר גבוה אבל אחוז השומן שלהם נמוך, והמשקל הגבוה הוא ממסת שריר. אצל ספורטאים שבונים שרירים בחדר כושר זה בולט במיוחד, אבל בקרב עוד אנשים שעושים ספורט.
המחקר החדש שפורסם החודש הירחון האמריקאי לתזונה קלינית ביקש לבדוק האם אפשר לחלק את ה-BMI לקטגוריות לפי אחוז שומן. במחקר בדקו את אחוז השומן ואחוז השרירים במעל 2.5 מיליון אנשים והגיעו לתוצאה הצפויה מאוד.
אנשים עם אחוז שומן נמוך – נמצאים בסיכון נמוך למחלות ולא משנה באיזה קטגוריית BMI הם נמצאים, פרט ל-BMI הנמוך מתחת 19 ואז לא היה קשר לאחוז השרירים והסיכון למחלות היה נמוך ממילא.
התוצאות של המחקר מבליטות את הצורך לשדרג את המדד הזה שמשתמשים בו כל כך הרבה (BMI) ולבדוק את אחוז השומן במקביל לחישוב – כי לאחוז השומן משמעות גבוהה יותר מאשר למשקל.
האזינו: