התוצאות ההרסניות של החשיפה למסכים בקרב ילדים מגיעות לנקודת רתיחה בצרפת: וועדת מומחים שמינה הנשיא עמנואל מקרון קבעה כי יש להרחיק ילדים מסמארטפונים ורשתות חברתיות לפחות עד גיל 13.
"התמכרויות עולות למשק יותר מ-7 מיליארד שקל בשנה": הנתונים המדאיגים נחשפים
עשבי תיבול ואבקות תבלין: היתרונות הבריאותיים שכדאי להכיר
המומחים קבעו כי לחשיפה ובמיוחד לאינסטגרם ולטיקטוק השפעה פוגענית על תפקוד המוח, על יכולת הביטוי שלהם והתקשורת. מומחים בישראל הסכימו: "המסכים והרשתות החברתיות פוגעים משמעותית בהתפתחות התקינה".
כבר לפני כשנה ביקש נשיא צרפת ממדענים ומומחים להציע הנחיות לשימוש במסכים בקרב ילדים, במטרה שצרפת תנקוט בצעדים חסרי תקדים להגבלת חשיפתם. זאת לאור ההבנה בשנים האחרונות, כי החשיפה פוגמת בהתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית, מצמצמת את יכולת הביטוי השפתית שלהם, את התקשורת, ואת יכולת הקשב שלהם.
את הדו"ח בן 142 העמודים כתבו בין היתר מומחים לפסיכיאטריה ונוירולוגית ילדים, לאחר מחקר בן שלושה חודשים. הדו"ח קבע כי יש להימנע מלתת טלפונים סלולריים לילדים לפני גיל 11. בגיל 11 עד 13 הטלפון של הילד צריך להיות ללא גישה לאינטרנט. המומחים קובעים כי יש לאפשר לילדים גישה לרשתות חברתיות כמו טיקטוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט לא לפני גיל 18.
הדו"ח עוד העלה המלצות מחמירות גם להורים צעירים וקבע כי יש להגביל ככל האפשר טלפונים ומסכים במחלקות יולדות, כדי לסייע להורים להיקשר לתינוקות שלהם שזה עתה באו לעולם. ההגבלה בחשיפה לטלפונים צריכה להיות דומה גם עבור מטפלות, בשעות הטיפול בתינוקות.
עבור ילדים עד גיל שש קבע הדו"ח – מסכים מכל הסוגים צריכים להיות "מוגבלים מאוד", ועל הילדים להיחשף לתכנים בטלוויזיה או על גבי מחשבים או טאבלטים רק כשהם יושבים לצד מבוגר ולצורך תוכן חינוכי. המומחים קבעו עוד כי יש לאסור לחלוטין מסכים בגני ילדים לילדים מתחת לגיל שש. בבתי ספר יסודיים, אין לתת לילדים טאבלטים בודדים או מכשירים דיגיטליים לעבוד עליהם, אלא אם מדובר בנכות ספציפית.
המומחים ציינו עוד כי למסכים השפעות שליליות על ילדים, ופוגעים ביכולת האינטליגנציה שלהם, בתהליכים הקוגניטיביים במוחם, ביכולת הריכוז וגם בראייה ובחילוף החומרים. הם הוסיפו כי האלגוריתמים על פיהם פועלות הרשתות החברתיות גורמות לגירוי מערכת ההנאה ובנויים כדי למנוע עניין בתוכן המוצג תוך זמן קצר, כך שנוצרת דינמיקה ממכרת עבור הילדים. הם הוסיפו כי הטכנולוגיה היא כלי חשוב, אך צריכה לפעול בשירות האנשים, ולא להיפך – כשהאנשים משרתים את מפעילות הרשת החברתית.
"המחקרים בשנים האחרונות מתחילים להצביע על ההשפעות השליליות של המסכים על ילדים" מסבירה הד"ר מרים פינק, רכזת פסיכיאטריית הילדים במחוז ירושלים של קופת חולים לאומית, "המסכים מצמצמים פעילויות אחרות, גורמים לגירוי יתר סנסורי, להתמכרות, לחשיפה לתכנים לא תואמי גיל, לירידה במוטיבציה לעסוק בפעילויות פנאי תואמות לגילם. התוצאה היא שהילדים הללו באי שקט, עצבניים, משתעממים בקלות, ממאנים להצבת הגבולות של ההורים, ואינם מעוניינים להשתתף בחוגים או מפגשים חברתיים. כל אלה פוגעים משמעותית בהתפתחות התקינה שלהם".
"שורה ארוכה של מחקרים מצביעים על ההשפעות השליליות של המסכים על הילדים", מסכים הד"ר שי חן-גל, פסיכולוג ילדים קליני, "הם פוגעים באיכות השינה, בוויסות החושי, המשקל, היכולת ליצור יחסים בין אישיים והיכולת התקשורתית. השעות מול המסך מונעות מהילד אינטראקציות חברתיות ופוגעות ביכולת שלו לפתח יכולות בין אישיות. לחשיפה למסכים גם פגיעה משמעותית ביכולת הקשב והריכוז בעקבות ההרגל לצפות בסרטונים המהירים והקצרים, כך שהילד מתקשה להתמיד ולהתרכז מעבר למספר דקות".
החשיפה למסכים גובה מחיר גם מבני הנוער: "הם נמצאים פחות באינטראקציות חברתיות", מציין ד"ר חן-גל, "זה פוגע בכישורים החברתיים שלהם, ביכולת שלהם ליצור אמפתיה ולפתח אינטימיות בקשרים. גם היכולת לקשר עין נפגעת. כתוצאה מכך רבים מהם חשים בדידות, וקושי ביצירת חברויות ומערכות יחסים. החשיפה לגירויים מהירים כמו בטיקטוק ובאינסטגרם פוגעת גם ביכולת שלהם להתמודד עם מצבי תסכול שהם חלק חשוב ובלתי נפרד מתהליך ההתפתחות".
"ההמלצה שלי היא עד גיל 6 להימנע לחלוטין מחשיפה למסכים ומגיל שש ועד גיל 12 להגביל את החשיפה ללא יותר משעה וחצי ביום. כדי להגיע ליעד הזה, כדאי לנסות ולנסח אמנה עם שאר הורי הכיתה שיתחייבו כולם לעמוד בהסכם, בלעדיו לא יהיה אפשרי לאכוף את חשיפת הילדים".