הוא אחד המלחינים הגדולים בהיסטוריה, ומותו נותר במשך שנים תעלומה. היסטוריונים ומדענים היו משוכנעים שרמות רעילות של עופרת היו אלה שהרגו את לודוויג ואן בטהובן. אלא שמחקר חדש, שעשה שימוש בטכנולוגיה מודרנית שבחנה דגימה משיער ראשו, קובע שהמלחין אכן סבל מהרעלת עופרת, אולם לא ברמה קטלנית שהרגה אותו. הממצאים החדשים מתפרסמים בכתב העת לכימיה קלינית.
פאנל מומחים: להרחיק ילדים מאינסטגרם וטיקטוק עד גיל 18
מומחים מזהירים: ניתוחים ל"הגדלת האיבר" מסוכנים ועלולים לגרום עיוותים
בטהובן חווה מגוון בעיות רפואיות, שכללו הפרעות במערכת העיכול, חירשות ומחלות כבד וכליות. רמות עופרת גבוהות קשורות בדרך כלל לכל המצבים הללו, וגם לתכונות אחרות ששויכו למלחין, כמו מזגו הידוע לשמצה, הפגיעה בזיכרון והסרבול שממנו סבל. לכן כשהחוקרים ניתחו גוש שיער בשנת 2000, שנחשב של בטהובן, הם גילו שהוא מכיל רמות עופרת גבוהות במיוחד. המסקנה הטבעית עבור חלקם הייתה שהרעלת עופרת היא זו שגרמה לבעיות הבריאות שלו ולמותו. עם זאת, מחקרים חדשים מצאו כי השיער הזה שייך לאישה ולא למלחין האגדי.
בשנה שעברה כמה חלקי שיער של בטהובן אושרו כחלק ממחקר ציון דרך שדיווח על הרצף הגנטי של המלחין. קבוצה של מומחים לרפואת מעבדה, בראשותו של ד"ר נאדר ריפאי מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, ביצעה על דגימות השיער ניתוח לבדיקת רמות רעלנים בטכניקה חדישה, המכונה ספקטרומטריית מסה.
התוצאות הדהימו את החוקרים. רמות עופרת תקינות בשיער עומדות על 4 מיקרוגרם לכל גרם שיער. אצל בטהובן מצאו החוקרים בדגימה אחת 258 מיקרוליטר עופרת לגרם שיער, ובדגימה האחרת 380 מיקרוגרם לליטר. המדענים הניחו שריכוז העופרת בגופו של בטהובן נע בין 69 ל־71 מיקרוגרם לדציליטר. ערך זה גבוה פי כמה מרמת העופרת הרגילה בדם למבוגרים, אבל לא מספיק גבוה כדי להיות הגורם היחיד למותו.
החוקרים מצאו עוד בשיערו רמות גבוהות של המתכת ארסן, פי 13 מהמותר, ורמות כספית גבוהות, פי 4 מהמותר.
בשורה התחתונה, עדיין לא ברור מה בדיוק גרם למותו של בטהובן. אולם חלק מהמומחים ציינו שעופרת שימשה בתעשיית ייצור היינות, המזון והתרופות במאה ה־19 באירופה. אחת האפשרויות שהועלתה היא שרמות העופרת הגבוהות בגופו מקורן ביין זול שצרך. בטהובן היה ידוע בשתיית אלכוהול רבה, כבקבוק ביום ואף יותר, כשהוא מאמין שהיין טוב לבריאות. הוא מת ב־1827 בגיל 56, כשעד לרגעיו האחרונים המשיך לשתות אלכוהול.
"אומנם הריכוזים שנקבעו אינם תומכים בתפיסה שחשיפה לעופרת גרמה למותו של בטהובן, אבל ייתכן שהיא תרמה למחלות שפקדו אותו רוב חייו", אמר ד"ר ריפאי. "אנחנו מאמינים שזה חלק חשוב בפאזל מורכב שיאפשר להיסטוריונים, רופאים ומדענים להבין טוב יותר את ההיסטוריה הרפואית של המלחין הדגול".