אהבתה הגדולה של שולמית מסטריאל ז"ל הייתה קריאת ספרים כשבמשך חייה, היא הייתה קוראת ומשאילה אלפי ספרים. לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן שולמית נפטרה וביתה אסתי, העובדת במערך השד בבית החולים הדסה עין כרם, החליטה להקים ספריה לזכרה ולזכר אביה שנפטר שנה לאחר מכן.

הספרייה הוקמה במחלקה לאשפוז יום אונקולוגי בבית החולים הדסה עין כרם עם אלפי הספרים של שולמית ז"ל החתומים בחותמת מיוחדת ובחתימת ידה. כעת, בזמן השהות של המטופלים ובני משפחותיהם במחלקה הספרים מנעימים את זמנם, עד כמה שאפשר, במסע הקשה שהם עוברים. "כשאמא שלי חלתה, ממש גרנו בבית החולים ומתוך ההיכרות שלי עם המסע הלא פשוט הזה רציתי ליצור משהו טוב לאחרים שנמצאים באותו המקום בו היינו אני ובני משפחתי".
 
התקנת שלט ההקדשה, לצד הספרייה העמוסה בספרים במחלקה לאשפוז יום אונקולוגי בהדסה עין כרם, היוותה עבור אסתי סגירת מעגל מרגשת. שמותיהם של שני הוריה המתנוססים עליו לזיכרון והזמנת מטופלים חולי סרטן ובני משפחותיהם להשאיל ספרים בספרייה החדשה והאינטימית, הייתה רגע שחיכתה לו כמה שנים.

אסתי, פקידה במערך השד בבית החולים הדסה עין כרם המתגוררת בצור הדסה, איבדה את אמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. האם, שולמית מיסטריאל ז"ל, חלתה בשנת 2016 בסרטן מסוג לימפומה ולאחר כשלוש שנים במהלכן טופלה ממושכות היא נפטרה. "אמא שלי הייתה אדם, אישה, אמא וסבתא לתפארת", היא מתארת בהתרגשות, "מה שאפיין אותה הוא אהבת אדם אהבתה  למשפחתה, לטבע, נופים וטיולים, מוזיקה, אהבה ללמוד ואהבתה הגדולה לקריאת ספרים. אמא שלי קראה, שמרה והשאילה אלפי ספרים בחייה. בביתה היו לה שלוש ספריות והיא הייתה קוראת בכל רגע פנוי".
 
לאחר כשנה מפטירתה של אימה, גם אביה של אסתי נפטר ממחלת הסרטן. והיא ואחייה החליטו שהם רוצים לעשות מחווה לזכרם.  כשאסתי ראתה שמאות הספרים של אימה, שנותרו עומדים בארגזים בביתה, החלו להעלות אבק היא החלה לחשוב מה היא תוכל לעשות עם הספרים שהיו כל כך יקרים לאימה. "חשבתי על זה הרבה, על מה שנותר לאחר לכתה. יכולתי פשוט לתרום את כל אותם ספרים אבל רציתי לעשות משהו מעבר, משהו שיעשה טוב לאחרים, רציתי שהזיכרון של ההורים שלי יישאר ויונצח ויהיה בעל משמעות".

ספריה לזכר שולמית ויצחק מיסטריאל ז''ל (צילום: דוברות הדסה)
ספריה לזכר שולמית ויצחק מיסטריאל ז''ל (צילום: דוברות הדסה)

אסתי החליטה להקים ספריה לזכרם של אמה ואביה בבית החולים הדסה עין כרם, בו היא עובדת כפקידה במערך השד. בעבודתה במערך כל כך רגיש, היא פוגשת מדיי יום נשים שקיבלו בשורות קשות או נמצאות בתהליך העיבוד והטיפול הארוך במחלת סרטן השד, בליווי הצוות המטפל. היא לדבריה מכירה מקרוב את מה שעובר עליהן ועל משפחותיהן.

הרעיון להקמת הספרייה נבע מהחוויה האישית של אסתי ומשפחתה בתקופת המחלה של אימה ואביה ובמטרה להנעים, ולו במעט, את הדרך שעוברים מטופלים אחרים ומשפחותיהם: "אמא שלי הייתה חולה לאורך שלוש שנים ובזמן הזה אני אחי ואחותי ז"ל ממש גרנו בבית החולים. מתוך הניסיון וההבנה שלי את המסע המורכב שעוברים המטופל האונקולוגי ובני משפחתו רציתי שיהיה לאחרים יותר נעים, עד כמה שאפשר, בתקופה שהם עוברים.

הבריחה, אפילו לזמן מוגבל לעולם הספרים מאפשרת לנשום, להתרענן ולחוות קצת אווירה אחרת – ומעט מסיטה את ההתמקדות בתקופה הזו שכל כולה מכוונת רק למחלה. ספר לוקח אותך לעולם לגמרי אחר, נותן לך מעט מנוחה מההתמודדות הלא פשוטה בין אם אתה באשפוז ובין אם מתאושש ממנו בבית בין הטיפולים".
 
הספרייה הוקמה במחלקת אשפוז יום אונקולוגי בבית החולים הדסה עין כרם, בו אסתי עובדת, והיא מכילה אלפי ספרי קריאה מז'אנרים שונים. "קיבלתי תמיכה גדולה מאוד מהמחלקה בה אני עובדת וממנהלת מחלקת אשפוז יום אונקולוגי בהקמת המיזם. זה היה אחד הדברים המרגשים שקרו לי, שאכן מה שחלמתי וייחלתי לו - יצא לפועל. בעזרת בית החולים הצלחתי להקים ולשנע את אלפי הספרים מביתה של אימי אל הספרייה המקסימה שנבנתה במחלקה. לראות את כל הספרים שלה, שחתומים בחותמת מיוחדת וחתימת ידה הטובה מסודרים על המדפים במחלקה ולראות אנשים שנמצאים במחלקה לוקחים ספר ומנעימים את זמנם זה דבר שריגש אותי עד דמעות".
 
כדי שהספרייה תמשיך להיות פעילה ומגוונת, מידי שבוע מגיעה אסתי אל הספרייה, מסדרת את הספרים ובעיקר ממלאה את המדפים בספרים חדשים שנתרמים. "אחרי שמילאתי את המדפים בספריה של אימי וראיתי שאכן אנשים קוראים ומשאילים ספרים התחלתי לפרסם שאני מחפשת ספרים למסירה וככה אני מצליחה להחיות את הספרייה בכל שבוע מתרומות של אנשים".

אסתי מספרת שבכל פעם שהיא יורדת אל המחלקה לסדר את הספרייה ולמלא את המדפים בספרים חדשים היא מתרגשת מאוד ומרגישה קצת יותר קרובה להוריה. "זה מרגש אותי כל פעם מחדש להגיע למחלקה ולראות את השמות של הוריי לצד ספריה של אימי, ומטופלים אחרים ובני משפחותיהם קוראים ומשאילים את הספרים, מרשים לעצמם לברוח קצת. לקראת סוף חייה אמא שלי כבר לא הצליחה לקרוא והיה לי קשה לראות את זה ועכשיו אני בהודיה לראות שיש מי שעושה בהם שימוש ומחדש את המשמעות שלהם״.

ניתן למסור ספרי קריאה לספריה בתיאום בטלפון 0504048069