כבר מזמן הפיצה אינה רק בצק טעים עם רסק עגבניות ומוצרלה. מגוון התוספות, סוגי הבצק, המילויים בתוך הבצק ואפילו צורות ההגשה – הופכים את הפיצה כמעט למאכל גורמה. היא נתפסת כ"חטא" בריאותי בעיני רבים, כולל הורים לילדים קטנים שנאלצים להגביל את צריכת הפיצה לתדירות נמוכה יחסית.
איך משדרגים את הפיצה מבחינה בריאותית? קודם כל קמח מלא. בדרך כלל הערך התזונתי גבוה יותר בבצק דק במקום עבה, כי עדיף כמה שפחות קמח, בעיקר לבן, והתוספות היותר בריאות הן זיתים, שיש בהם חומצות שומן חשובות, או פלפל אדום שהוא עתיר בוויטמין C שדרוש לספיגת הסידן מהגבינה של הפיצה.
חמישה יתרונות לפיצה:
1. במשולש אחד של פיצה יש בממוצע תשעה גרם חלבון, כמות זו דומה לכמות החלבון שיש בחצי גביע גבינה לבנה.
2. במשולש פיצה יש גם מעל 200 מ"ג סידן. תוספת של גבינה כפולה עשויה להכפיל את כמות הסידן במשולש פיצה אחד ל- 400 מ"ג, חצי מתצרוכת הסידן היומית לילד בגיל ארבע-שמונה.
3. במוצרלה אין צבעי מאכל סינתטיים שמזיקים לבריאות, אלא צבעי מאכל טבעיים אנאטו המופקים מכרוב סגול/גזר/סלק. בחלק גדול מגבינות המוצרלה אין בדרך כלל גם חומרים משמרים.
4. במוצרלה כמעט שאין לקטוז, סוכר החלב שרבים רגישים אליו.
5. ברסק העגבניות יש כמות יפה של ליקופן, אחד מנוגדי החמצון החזקים ביותר. הוא יעיל במניעת מחלות רבות, במיוחד נגד קטרקט ונגד סרטן הערמונית.
ומה עם הקלוריות?
אמנם במשולש פיצה מבצק עבה וגבינה כפולה יש כ-400 קלוריות, ארוחה של שניים-שלושה משולשי פיצה מגיעה לכמות קלוריות של יום דיאטה שלם. אבל, על פי חישובי שקילת הבצק והתוספות, במשולש אחד עם בצק דק יש כ-150 קלוריות בלבד.
לסיכום - פיצות – "פאסט פוד" אבל לא "ג'אנק פוד". מבחינה תזונתית אין שום הבדל בין טוסט מפיתה עם גבינה צהובה לבין משולש פיצה, כך שזו אמנם לא ארוחת בריאות אבל בטח שלא ג'אנק פוד, ואם אוכלים פעם בשבוע זה בטח לא מזיק.
האזינו: