החברות ארוכת השנים בין המשפחות של רונית שטרית ושל יאיר גלאור, הביאה להצלת חייה של רונית במבצע נרחב ובמעורבות מומחי השתלות איברים מהדסה ומאירופה.
"תחושת שליחות שאין כמותה": הסיפור הטרגי שהסתיים בהצלת חיים
כאשר התדרדר מצבה הרפואי והיא המתינה זמן ממושך להשתלת כליה, יאיר נרתם למשימה החשובה והחליט לתרום לרונית כליה. משלא התאים לתרום לה ישירות, נכנסו פרטיהם הרפואיים של יאיר ורונית למאגר ההצלבות של המרכז הלאומי להשתלות, באמצעותו נמצאה שרשרת הצלבות בינלאומית: יאיר תרם לאדם חולה בצ'כיה, ורעייתו של החולה הצ'כי תרמה את כלייתה לרונית. הצלבה נוספת התבצעה בו זמנית בין אב שתרם כליה לבתו בהצלבה מול משפחה מצכיה.
את המבצע שהחל בלילה, במרכז הרפואי הדסה עין כרם, בו ניטלו שתי כליות, ניהל ותאם המרכז הלאומי להשתלות. לפנות בוקר יצאו לדרך שתי כליות מישראל לפראג, ואחה"צ הגיעו שתי כליות מפראג להשתלה בישראל.
זה קרה לפני שבועיים – מוקדם בבוקר, כאשר יצאה מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, ד"ר תמר אשכנזי, למבצע בינלאומי מהיר למען הצלת חייהם של ארבעה חולים הזקוקים להשתלת כליה. יחד איתה על המטוס לפראג, הוטסו צידניות בהן שתי כליות שניטלו בלילה משני תורמים ישראליים בהדסה עין כרם, ואשר יועדו להשתלה בשני חולים צ'כיים.
עם שובו של המטוס ארצה, הגיעו איתו שתי כליות שהונצלו מתורמים צ'כיים, והחלו הניתוחים להשתלתן בהדסה עין כרם, בשני חדרי ניתוח במקביל, על ידי צוות יחידת ההשתלות בראשות ד"ר עבד חלאילה ובשיתוף עם ד"ר אשרף אימם וצוותם, בתיאום עם המרכז הלאומי להשתלות ועם קיריל גרוזינסקי, מתאם ההשתלות בהדסה. לקראת השעה 10 בלילה הסתיימו ההשתלות בישראל, והכליות הצכיות, החלו לתפקד באופן מידי בגוף המושתלים הישראלים, כפי שדווח גם מפראג לגבי הכליות הישראליות שהושתלו שם.
ד"ר אשרף אמאם, כירורג בכיר ביחידה להשתלות בהדסה, שיקח חלק במבצע ההשתלות, מספר: "את התהליך תכננו במדויק ואנחנו נמצאים בקשר רציף עם הגורמים המקבילים לנו בצ'כיה, לגבי הנושאים הכירורגיים. כל פעולה שמתרחשת היא קריטית ומשפיעה על
המשך המבצע".
רונית שטרית (63) נשואה ואם לשלושה ילדים מירושלים חיה שנים רבות עם בעיות שונות בכליות אשר ליוו אותה במשך חייה. "הבעיות התחילו לפני הרבה שנים אבל למדתי לחיות עם זה והייתי במעקב מתמיד", מספרת רונית. לפני כשנה תקף את רונית חיידק במעי שגרם לה להתייבשות קשה, דבר אשר החמיר את מצבן של הכליות: "בעקבות ההידבקות בחיידק וההתייבשות חלה הדרדרות חדה במצב הכליות שלי ופתאום מצאתי את עצמי במצב שאני חייבת השתלת כליה כדי להמשיך לחיות", מתארת רונית. בשל המצב הבריאותי החדש של רונית היא נאלצה להתחבר למכונת הדיאליזה מספר פעמים בשבוע והתחושה הכללית של גופה ונפשה היה ירוד מאוד. "זו הייתה שנה שפשוט הרגשתי בה רע – הרבה ימים של הקאות ובחילות. מה שהיה הכי קשה זה להרגיש שאתה מפסיד את החיים שהיו לך ואת החופש שלך – אתה תלוי מעכשיו במכונה כדי לא לקרוס".
רונית שהגיעה לטיפולי הדיאליזה באופן קבוע, המשיכה להרגיש לא טוב והגיע למצב שבו היא זקוקה להשתלה באופן בהול. כשסיפרה למכריה על המצב הירוד שלה, חברה הקרוב, יאיר גלאור, לא היסס והחל לבדוק אם הוא זה שיכול לתרום לה את הכליה.
יאיר נזכר: "משפחה של רונית ומשפחתי מאוד קרובים, זו חברות של עשרות שנים. כשרונית סיפרה לי ולאשתי על המצב הקריטי בו היא נמצאת הדבר הראשון ששאלתי הוא מה סוג הדם שלה. מבחינתי זה היה ברור שאם אני יכול לעזור לה זה מה שאני אעשה".
לאחר בירורים, כשהובן כי סוג הדם של יאיר לא התאים לדמה של רונית, הוצע הפתרון של השתלת מוצלבת - הליך בו אדם שמעונין לתרום לקרוב שלו אך אין בניהם התאמה רפואית, תורם את הכליה לחולה שני, ואילו קרוב משפחתו של החולה האחר תורם לחולה הראשון. "תרומת הכליה שלי לא הולכת ישירות לרונית אלא לחולה מצ'כיה ובזכות זאת קרוב משפחתו של החולה יתרום לרונית - אבל מבחינתי זה הופך את זה ליותר מיוחד ואת התרומה שלי לעוד יותר משמעותית ובכל מקרה אני זוכה לעזור לרונית".
את הכליה של יאיר יקבל גבר תושב צ'כיה ובאותו הזמן רונית תקבל את תרומת הכליה בשבילה מאישה תושבת צ'כיה. רונית לא יכלה להסתיר את ההתרגשות: "במשך השנה הזו כבר פעמיים הייתה התאמה להשתלה אך לבסוף זה לא צלח. עכשיו אני מאוד מתרגשת שזה מצליח ובזכות יאיר. הרצון של יאיר לתרום עבורי כליה לא הפתיע אותי, הוא אדם טוב עם ערכים ויש בנינו חברות מאוד קרובה. אני אודה לו על כך כל החיים".
את המבצע חוצה היבשות המורכב והרגיש, הדורש תיאום בין גורמים בכירים בשתי המדינות, בדגש על תזמונים מדויקים, של חדרי ניתוח בשתי המדינות, טיסות, סידורי בטחון ומכס זריזים, וכד, מוביל המרכז הלאומי להשתלות, שמוביל שיתופי פעולה של הצלבות עם מדינות נוספות
כמו קפריסין, האמירויות, ואף המרכז הרפואי המוביל בהשתלות בוינה.
ד"ר תמר אשכנזי: "את מפעל ההצלבות הבינלאומיות התחלנו בסוף שנת 2019 ועד היום בוצעו 5 החלפות עם צ'כיה, שתיים עם האמירויות, אחת עם וינה, ואחת עם קפריסין כאשר השנייה צפויה להתרחש בקרוב ממש. היתרון הגדול בהצלבות הבינלאומיות, הוא היכולת למצוא התאמות גם לחולים עם נוגדנים, בשל השוני במוצא האתני בין תושבי המדינות, ולכן אנחנו מזמינים את כל הזוגות מבני המשפחה שלא נמצאה בניהם התאמה, להצטרף למאגר, באמצעות בתי החולים".
ד"ר עבד חלאילה, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה, מדגיש כי מדובר בהליך מורכב הדורש תיאום מדויק בין כלל הגורמים – הן בתוך הדסה, עם צוותים רב מקצועיים האמונים על הבדיקות השונות כדי לוודא התאמה של הכליה למנותחים, ההכנה לניתוח וביצועו והן מחוץ לכותלי בית החולים, בתהליך אותו הוביל מרכז ההשתלות בארץ.
"התכנון המקדים הוא בעל חשיבות רבה, מאחר והכל מתוזמן בהתאם להגעת הכליות ושינוען אל החולים", הוא מסביר. "לכן כל האופרציה שהוביל מרכז ההשתלות ואנשינו כאן בתוך הדסה, היו מדודים ומותאמים ללו"ז שנקבע. עברנו מבצע מכובד במהלכו הכליות הישראליות יצאו בזמן לצ'כיה, הכליות הצ'כיות הגיעו בזמן לארץ והושתלו בהצלחה במטופלים, וכולם חשים בטוב – גם התורמים הנפלאים וגם החולים שקיבלו הזדמנות לחיים חדשים. מי שרואה על פני החולים את ההקלה ואת השמחה שלאחר הניתוח, מבין כמה חשובה ומשמעותית התרומה וכמה חשוב הקשר שלנו לרופאים ברחבי העולם כדי להצליח להציל חיים".