"לכודה בתוך האפלה": כך סיפרה השחקנית כריסטינה אפלגייט על התמודדותה עם מחלת הטרשת הנפוצה בה לקתה. השחקנית בת ה-52 סיפרה על חיי היום יום אל מול המחלה בפודקאסט האישי שלה. "זה מרגיש סופני מאוד, כמו מלכודת באפלה עמוקה".
העתיד נראה בריא: התשובה של המדע להתגברות המגיפות
יום ההזדהות הארצי עם העיוורים ולקויי הראייה: מתקשים יותר בכיסוי הוצאותיהם ושליליים בנוגע לבריאותם
אפלגייט היא שחקנית שמוכרת בעיקר בזכות תפקידיה בסדרות "נשואים פלוס" ו"סמנתה מי?". בשנת 2021 חשפה לראשונה את מאבקה במחלה ומשתמשת בפלטפורמות שלה כדי להעלות את המודעות למחלה ולעודד אחרים שמתמודדים עמה.
בפודקאסט אותו מנחה אפלגייט עם חולת טרשת נפוצה אחרת – ג'יימי לי-סיגלר, הודתה אפלגייט שהיא שרויה בתחושת דיכאון וסיפרה: "אני לכודה באפלה, משהו שלא הרגשתי במשך 20 ומשהו שנים".
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שבה תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים, השייכים למערכת החיסון, תוקפים את מעטפת המיאלין (חומצות שומן זרחתיות) המקיפה את מערכת העצבים המרכזית. מאחר שהמערכת הזו הכרחית להעברת המידע העצבי בגוף, נוצרת פגיעה ביכולת תאי העצב להעביר אותות. השיבושים העצביים מחמירים ככל שגדל מספר התאים הפגועים.
מדובר במחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר הגורמת לנכות בקרב צעירים כיום. היא פורצת בדרך כלל בתקופת חיים קריטית, בגיל 20 עד 40, ומופיעה פי 2 יותר אצל נשים. בישראל יש כ-5,000 איש שלקו במחלה, ומדי שנה מאובחנים כ-100 חולים חדשים. בנוסף, יש עשרות ילדים הסובלים מהמחלה.
תסמיני המחלה כוללים תחושת עקצוץ בפנים ובקצות הגפיים, חולשה מוטורית בידיים וברגליים, שיתוקים שונים, הפרעות בתחושה, טשטוש בראייה ובתיאום בין שתי העיניים, ליקויים בשיווי המשקל והפרעה בשליטה על הסוגרים.
בשנים האחרונות מנסות חברות תרופות לפתח טיפולים חדישים, הכוללים, בין היתר, נוגדנים הנקשרים למרכיבים שונים במערכת החיסון ומונעים מהם להרוס את המיאלין. המטופלים נהנים מהקלה משמעותית בתסמינים ומעצירה של הידרדרות המחלה, לעיתים עד מניעת הנכות.
גם מאמן הכדורסל האגדי דיוויד בלאט לקה בטרשת נפוצה, מסוג ספציפי בשם PPMS. הוא מקבל טיפול ביולוגי חדשני שאמנם אינם מרפא את האזורים שניזוקו אך מונע הידרדרות. התרופה ניתנת בעירוי לווריד אחת לכמה חודשים כבר בשלבי המחלה הראשונים, במקביל לטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה לחיזוק הכוח השרירי. עם זאת החולים עלולים לסבול מנכות בתוך 15 עד 20 שנה מפרוץ המחלה, והם חשופים לסכנת תמותה מזיהום של פצעי לחץ ומאי-ספיקה נשימתית.