הפגיעות המחרידות של מחבלי החמאס בחטופים הישראלים – מתועדים כעת גם בספרות הרפואית: מומחי בית החולים לילדים שניידר סיכמו את הממצאים הרפואיים הבלתי נתפסים בנשים והילדים החטופים שהגיעו אליהם לאשפוז לאחר עסקאות החטופים הראשונות.
הבעיות הרפואיות המזעזעות המתועדות קשות לקריאה, ומבהירות עד כמה הכרחית חזרת החטופים שעוד נותרו בשבי החמאס, ועד כמה אין כל ספק ששעון החול שלהם הולך ואוזל.
בדו"ח הראשון המתפרסם במעריב לראשונה, מדווחים המומחים על המאפיינים הקליניים של 26 ילדים ונשים ששוחררו משבי חמאס בעקבות מתקפת החמאס בשבת השחורה ב-7 באוקטובר.
המתקפה האכזרית הובילה למותם של למעלה מ-1250 ישראלים ולחטיפתם של 250 גברים נשים ילדים תינוקות וקשישים, 115 מהחטופים עדיין מוחזקים כבני ערובה בעזה. במהלך עסקת החטופים שהתקיימה בנובמבר עד דצמבר 2023, שוחררו כ-50 נשים וילדים ישראלים ושבו לישראל.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
במחקר נאספו נתונים מהתיעוד הרפואי הממוחשב של 19 ילדים בגילי שנתיים עד 18 ושבע נשים בגילי 34 עד 78 שאושפזו בבית החולים שניידר. החטופים שנבדקו כללו 6 משפחות גרעיניות שנחטפו, וכן 7 ילדים שנחטפו לבד והוחזקו בשבי בנפרד.
צוות רב תחומי, המורכב מאנשי רפואה, דיאטנים וצוות פסיכו-סוציאלי, הוטל על ביצוע ההערכה והטיפול בחוזרים. תשומת לב משמעותית הוקדשה לציפייה לבעיות רפואיות פוטנציאליות, תוך התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופלים תוך שמירת סודיות רפואית.
כל המטופלים עברו הערכה רפואית שכללה שאלון קבלה רפואי, בדיקה גופנית בסיסית, בדיקות דם, בדיקות צואה ובדיקות שתן. במהלך האשפוז כל המטופלים עברו הערכה פסיכולוגית והערכת צוות חברתי על מנת להגדיר את התנאים האישיים והסביבתיים.
לכל משפחה נערכה הערכה של הצרכים ומעגלי התמיכה הקיימים לפני השחרור ונוצר קשר עם הצוותים הרלוונטיים בקהילה להבטחת רציפות הטיפול בכל מקרה ומקרה.
משך האשפוז של החטופים נע בין יום ל-9 ימים. מבין החטופים ל-70% לא היה בית לחזור אליו, משום שחלק מהבתים נשרפו בשבת השחורה, ואחרים הגיעו מאזורי לחימה שם נאלצו התושבים לעקור מביתם.
מתוך החטופים דווחה עצירות ממושכת אצל 10 חולים, אחד מהם פעוט, כתוצאה מהרעב הממושך, הצמא ומעט המזון שלא היה עשיר בשומנים וסיבים תזונתיים החשובים למהלך העיכול.
שתי נשים ו-9 ילדים סבלו משלשול ממושך. בדיקות הצואה הראו צמיחה של חיידקים צואתיים מרובים, תוצאה של תנאי ההיגיינה החמורים בהם שהו.
כל החטופות והחטופים סבלו מהרעבה ומצבם התזונתי היה ירוד: 15 מהם הראו ירידה משמעותית במשקל של עד 15% ממסת הגוף. על פי דיווח מהחטופים התזונה הייתה מבוססת על מעט אורז ולחם לבן, ללא ירקות חלבון ושומן.
עם הגעתם, כל החולים קיבלו משטר תזונתי ספציפי מדורג כדי למנוע את הסיכון לתסמונת חמורה המכונה "אובר-פידינג". כל החולים טופלו גם במולטי ויטמינים במהלך האשפוז.
כל 26 החולים דיווחו על תברואה לקויה ותנאי היגיינה ירודים: שתי נשים ו-6 ילדים הוחזקו מתחת לאדמה במשך רוב השבי בתנאי חשיכה, חלק מהן סבלו כתוצאה מכך גם ממחסור בוויטמין D החשוב לכל פעילויות הגוף.
רוב החטופות והחטופים דיווחו על גישה מוגבלת למים זורמים לאורך כל משך השבי שלהם. אצל 6 מהמטופלים אותרה כינמת מסיבית, מה שהצריך תספורת ותחילת טיפול תרופתי. אישה אחת ו-5 ילדים סבלו מעקיצות חרקים מרובות וגירוי אינטנסיבי בעור.
שלושה מהילדים סבלו מהיסטוריה של אסתמה וחוו במהלך השבי התקפים שהצריכו שימוש במשאפים, אך לא ברור האם טופלו בהם. אישה אחת ו-2 ילדים סבלו מכאבי שרירים מפושטים זמן קצר לאחר האשפוז.
בדיקות המעבדה שלהם הראו רמות גבוהות של אנזים CPK המעיד על נזק משמעותי לשרירים, ככל הנראה בעקבות הישיבה הממושכת בשבי בחוסר תנועה.
בדיקות דם הראו אצל כמחציתם זיהומים בזיהומים חריגים: כמה סבלו מקדחת קרציות, קדחת קיו המועברת משאיפת אבק או מגע עם בעלי חיים חולים, וקדחת מורינה הנגרמת מחיידקים. זיהומים אלה עלולים לגרום לבעיות נוירולוגיות, קשיי נשימה, פגיעה בשרירים ובמפרקים, ולעתים גם סכנת חיים.
מתוך 26 החטופים, 14 נפצעו במהלך התקיפה והחטיפה, בהם תשעה עם פציעות רסיסים שנותרו בגופם בחזה בגפיים ובאגן. אצל אחד מהם נצפה שבר בצלע שביעית ופגיעה בריאה עם דימומים. מטופל נוסף סבל מפצע ירי בדופן הבטן התחתונה.
כל המטופלים עברו הערכה נפשית וקיבלו תמיכה חברתית ופסיכולוגית במהלך שהותם בבית החולים. כולם דיווחו על טרור פסיכולוגי, עם אסטרטגיות לוחמה פסיכולוגיות שונות כולל בידוד, הפחדה, הגבלת מזון ומים והתעללות פסיכולוגית.
עם הקבלה לבית החולים כל הילדים בני פחות משבע שנים הפגינו דפוס התנהגות כנוע, חלקם סבלו מסיוטים חוזרים ונשנים. הילדים החטופים דיברו בקול לחישה, הרגל מאיומי המחבלים ששבו בהם.
שלושה פעוטות הראו התנהגות של לקיחת המזון שהוגש להם ושמירתו למועד מאוחר יותר. חלק מהחטופים סבלו מהפרעות חרדה מיידיות והחלו בטיפול תרופתי פסיכיאטרי.
"החטופים ששבו אחרי כ-50 יום מזוועות שבי החמאס סבלו מפגיעות בריאותיות משמעותיות, והם עדין מתמודדים עם ההשלכות הרפואיות והנפשיות של השבי", אומר פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים. "מצבם של החטופים שיחזרו אחרי למעלה מ-300 יום בשבי צפוי להיות חמור יותר, כפי שפורט בדו"ח הרפואי של מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. חלקם לא שרדו".
"מימד הזמן הוא קריטי" מוסיף פרופ' לוין, "אפילו אדם צעיר ובריא אינו יכול לשרוד מאות ימים של רעב קיצוני, צמא והתייבשות, זיהומים, פציעות, התעללות ותנאים סביבתיים קשים. ככל שהזמן מתארך העתודות הפיזיות והנפשיות הולכות ומתכלות. החטופים בסכנת חיים מיידית. צוותי הרפואה בישראל משתוקקים לחזרתם של החטופים. הזמן אוזל, וכעת גם הממצאים הרפואיים הקשים שמתפרסמים מעידים על סכנת החיים שלהם בשבי וממחישים כמה חשוב והכרחי להביא להשבתם הבייתה מיד. את החיים לשיקום ואת המתים לקבורה".