הסרטן השכיח בעולם בגברים הופך לגורם תמותה מרכזי: תחזיות אחרונות מצביעות על כך שסרטן הערמונית הופך להיות "המגפה הבאה". האיגוד האירופאי חוזה שבשנת 2040 מספר האנשים שילקו בסרטן הערמונית יוכפל פי שניים ויוביל גם לעליה בתמותה ממנו בשיעור של 85 אחוז. היום מציין העולם את יום המודעות לסרטן הערמונית, ובסיועו של פרופ' דוד מרגל, מומחה לאורולוגיה ומנהל תחום סיכונים חדשנות ומחקר באסותא רמת החייל, הנה כל התשובות לכל השאלות.

מהי הערמונית?
הפרוסטטה היא חלק ממערכת הרבייה הגברית שממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, ואחראית לייצור חלק מהנוזל שמרכיב את הזרע. נוזל זה מעניק הגנה ותמיכה לתאי הזרע ומאפשר את תנועתם. עם הגיל נוטה הערמונית לגדול במצב הקרוי "היפרפלזיה שפירה של הערמונית" המובילה לקשיים במתן שתן. הערמונית עלולה להפוך גם לסרטנית, בסוג השכיח ביותר בגברים.

בעקבות תאונות הצלילה באילת: מהו תא לחץ? ואיך הוא מסייע למחלת הצוללנים?
תאונת הצלילה: חמישה מהנפגעים שוחררו לביתם

כמה בישראל לוקים בסרטן הערמונית?
לדברי הפרופ' מרגל, אחד מכל תשעה גברים בישראל במהלך חייו יאובחן עם סרטן הערמונית ומדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,000 מקרים, 90% מהם מתגלים בשלב מוקדם, והיתר בשלב שבו שלחה הערמונית גרורות. נתונים אלה כאמור הופכים אותו לסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל, ובמקום ה-3 או ה-4 בתמותה מבין מקרי הסרטן.

מימין: בלוטת ערמונית בריאה, משמאל: סרטן הערמונית (צילום: שאטרסטוק)
מימין: בלוטת ערמונית בריאה, משמאל: סרטן הערמונית (צילום: שאטרסטוק)

באיזה גיל תוקף סרטן הערמונית?
הסרטן מופיע לרוב החל מגיל 50 ומעלה כששיא התחלואה היא לקראת גיל 70.

בעבר הייתה נטייה לא למהר ולטפל בסרטן בשל הטענה שהוא מתקדם לאט. מה הגישה היום?
פרופ' מרגל מסביר כי חלק מסרטני הערמונית אלימים יותר, ונוטים להתפשט מהר. ולפיכך מרבית המקרים בהם מתגלה סרטן הערמונית מטופלים, כולל בגילאים מבוגרים, בהתאם לתוחלת החיים הצפויה, רמת התפקוד של האדם ורצונו להתרפא.

איזו בדיקה מסייעת לגילוי מוקדם?
בדיקת הדם לאבחון חשד מוקדם לסרטן הערמונית נקראת PSA המאתרת רמות חלבון המופרש מהערמונית במחלת הסרטן. אלא שחלבון זה עלול לעלות גם במקרי דלקת בדרכי השתן, בערמונית, או לאחר קיום יחסי מין ואוננות. לפיכך, אין לבצע את הבדיקה בזמן דלקת ויש להתנזר ממין במשך 3 ימים לפני הבדיקה.

מתי מבצעים את בדיקת ה-PSA?
על פי ההמלצות נהוג לבצע את בדיקת הדם החל מגיל 50 אחת לשנה עד אחת לשלוש שנים, בהתאם לתוצאות המתקבלות והנחיות האורולוג.

מה אומרות תוצאות הבדיקה?
רמות PSA של עד 0.5 בגיל 50 נחשבות לסיכון בינוני ודורשת המשך מעקב בדיקת דם אחת לשלוש שנים. רמות של 0.5 עד 1 נחשבות לסיכון בינוני ודורשות מעקב תכוף יותר אחת לשנה, ורמה מעל 1 היא סיכון גבוה למחלה חמורה שדורשת ביצוע בדיקת MRI, ובמקרה שנמצא גידול – נטילת ביופסיה וטיפול בהתאם.

איך מתבצעת הביופסיה?
אם בדיקת ה-MRI אישרה כי מדובר בגידול, נשלח החולה לביצוע ביופסיה, דגימה מהגידול ובחינתו במיקרוסקופ. בעבר היו בדיקות הביופסיה מתבצעות כשהן מונחות אולטרסאונד, ו"על עיוור": האורולוג לא היה רואה במדוייק את הגידול הסרטני ודוגם לא בדיוק מקסימלי מתוך תקווה ש"פגע במקום".

היום בטכנולוגיה המכונה פיוז'ן המשלבת אולטרסאונד ו-MRI, מתבצעת הדגימה בצורה מדויקת ללא פגיעה באיברים ורקמות סמוכות. הדגימה מתבצעת בדגימה דרך הרקטום או המפשעה בפרוצדורה של חצי שנה, לאחריה המטופל משוחרר לביתו למנוחה עד למחרת, ואז יכול לשוב לפעילות רגילה. תשובת הביופסיה מתקבלת בתוך כשבועיים.

מהם תסמיני סרטן הערמונית?
מדובר במחלה שנחשבת ל"סרטן שקט" שלעתים לא מתגלה כלל או שגורם לתסמינים האופינייים להגדלה של הערמונית כמו זרם שתן חלש, תכיפות ודחיפות במתן שתן. כשמופיעות גרורות, פעמים רבות לעצמות, עלולים להופיע כאבי גב, שברים בעצמות, ובמקרים מתקדמים יותר גם עייפות, חולשה וירידה במשקל.

מי בסיכון ללקות במחלה?
אנשים שבמשפחתם סרטני שד, או נשאות לגנים BRCA.

מה הטיפול במחלה?
פרופ' מרגל מסביר כי סוגי סרטן הערמונית מתחלקים לפי סוגי הערמונית והסיכון לגרורות בסולם הקרוי "גליסון" שנע בין 6 – סיכון תמותה נמוך, עד 10 – סיכון תמותה גבוה. במקרים של אלימות נמוכה של הגידול (6 בסולם גליסון) ממליצים לרוב על מעקב בלבד, אך כ-50% מאלה שהתגלה אצלם גידול ברמת אלימות נמוכה עלולים לפתח מחלה קשה ומסוכנת.

בשאר המקרים מופנים המטופלים לטיפול בהקפאה - קריותרפיה, קרינה, ניתוח, או שילוב של קרינה וניתוח. בשיטת הקריותרפיה מוקפא הגידול בגז ארגון שמוריד את הטמפרטורה למתחת למינוס 80 מעלות. בסולם "גליסון" 7 ומעלה מתבצעים ניתוח, קרינה או שילוב של השניים.

עד איזה גיל מטפלים?
"בעבר אמרו שאנשים מעל גיל 75 לא יטופלו בשל ההתקדמות האיטית של הגידול ותוחלת החיים הקצרה שלהם" אומר פרופ' מרגל, "היום גיל הוא כבר לא מצב כרונולוגי אלא פונקציונלי. אדם שמתפקד, בכושר טוב לגילו, וצפוי בעיני עצמו לתוחלת חיים ארוכה, יטופל גם בגילאים מתקדמים. כך או כך, בזכות בדיקות הסקר המוקדמות והמעקבים, אנחנו מצליחים לאבחן מוקדם ולטפל מוקדם בחולים, בדרך להפחתת שיעור התחלואה והתמותה מהחלה".