עדויות מצמררות ומזעזעות על הזוועות שעברו החטופים בשבי החמאס: עוד פרטי ההתעללות המזעזעת בחטופים, נחשפו היום (שני) בדיון ועדת הבריאות, בדיווח משרד הבריאות על הטיפול בפדויי-השבי.
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, סיפרה על הניסיון הנצבר והפקת הלקחים ממבצע חילוץ אחד למשנהו, וההכרח להעניק טיפול מצוין ועוטף, מתוך ענווה ושותפות עם גורמים נוספים בממשלה ובצבא. לדבריה, "יש הבדל קליני משמעותי בין השבים אחרי 50 יום בשבי – לאלו השבים כעת. אין טיפול זהה בכל פדוי-שבי, בפרט בגלל תנאי השבי המזעזע והאכזרי. אנו מדגישים את הטיפול בתחומי בריאות הנפש והרגישות לזיהומים, מקפידים על פרטיות השבים והמשפחות, הכנת מתחמים סגורים ורצף הטיפול לאחר-מכן בקופות החולים. עד כה איש מהשבים לא נזקק לניתוח דחוף ומידי". לפי מזרחי, משפחות החטופים הזניחו את הטיפול בעצמם בתקופה ההקשה והטעונה עד השחרור - ובתי החולים מעניקים טיפול ומענה גם לכך.
ד"ר לנה קורן-פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון, סיפרה על קליטת חמשת התצפיתניות ששבו, הטיפול הרפואי, רגשי, פסיכולוגי והסוציאלי שניתנו, תוך חיסיון לשבות ולמשפחותיהם, המתחם הפרטי והסגור, הענקת תחושת ביתיות, שמירת החיסיון הרפואי ואנשי צוות אישיים. השיקום, שעתיד להימשך לפחות כשלושה חודשים, מורכב מפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, טיפול קבוצתי ורגשי, והוא איננו מוגבל בזמן – ויוערך לפי הצורך בהמשך.
לדברי ד"ר מיכל מזרחי, מנהלת מחלקת השבים ב"איכילוב", השבויים הוחזקו זמן ממושך במנהרות וחלה ירידה במשקלם ובפעילות הגופנית, והוקמה מרפאת-מעקב שאנשי הצוות האישיים שטיפלו בשבוי עם שיבתו – ממשיכים לטפל ולעקוב לפי הצרכים. ד"ר ענבל ראובני, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים, הדגישה את ההשפעות הנפשיות הבלתי-צפויות והמשתנות של השבי, על השב ומשפחתו, וגם בתחום זה ימשיך וייערך מעקב.
ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי, סיפרה על הליווי למשפחות החטופים מרגע החטיפה והליווי ימשך מעתה ולאורך כל החיים, וזאת ע"י מיצוי זכויות פעיל של עובדי הביטוח הלאומי ופקידי השיקום של המוסד, המלווים את החטופים ששבו בדחיפה ובאופן ייזום. בשלב הראשוני. לדבריה מהרגע שמגיעים לישראל הם מקבלים מיידית 60 אלף שקלים וסיוע מיידי של טיפולים נפשיים, שיקום, טיפולים אלטרנטיביים וסיוע בשכר דירה.
השבים מקבלים באופן אוטומטי 50% נכות ללא צורך בוועדה רפואית. השב ומשפחתו זכאים גם לסיוע פרא רפואי ורפואה משלימה לכל חייהם. במקביל בהתאם לשכר שלפני האסון ולאחר מכן ניתנת לשב קצבה קבועה, עובדת סוציאלית צמודה לכל שב, וזכויות נוספות שעתידיות לקבל אישור ע"י הביטוח הלאומי.
כרמית פלטי-קציר, שאביה נרצח ואמה ואחיה נחטפו מקיבוץ ניר-עוז, סיפרה על התפתחות מחלות וזיהומים לאחר ימי השבי, כמו גם הפרעות-קצב ומחלות ריאות. ענבל צח, בת דודתו של החטוף טל שוהם, הזהירה מפני הצורך בתשומת-לב למשפחות, לאחר שבן משפחה של חטוף ששב – שם לאחרונה קץ לחייו.
שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון, הדגיש את השפעת ודלקת הריאות הקשה שסבל ממנו עם שיבתו ואת החשש ממחלות דומות, הירידה במשקל והרעב, שפוקדות במנהרות את אשר השבויים. הוא ציין כי רק טיפול ארוך-טווח ישקם את השב ומשפחתו.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) ציין את הרגישות והדקויות שבה צוות מקבלי השבים בבתי החולים – מקבלים את פדויי השבי והדגיש כי "לצד השמחה, אנו מחויבים להבטיח כי השבים יקבלו את כל הליווי, הטיפול והשיקום הנדרשים לאחר הגיהינום שעברו. אין זה מספיק להשיבם פיזית הביתה – עלינו לוודא שהם מקבלים את המעטפת הרפואית, הנפשית והחברתית שתסייע להם להשתקם ולחזור למסלול חייהם".
