אני בת 87 וסובלת מנפיחות באזור הקרסוליים. כשפניתי לרופא שלי הוא אמר שהתופעה קשורה לגיל שלי. מהי הדרך הכי טובה לשפר את מצבי?
"את יכולה לפנות לרופא כלי דם שיבדוק את מצב כלי הדם שלך. בו־זמנית, חשוב לי שתדעי שזרימת הדם הולכת ויורדת עם הגיל. הרי לא תפני לעשות ניתוח אם הוא יגיד לך, נכון? בגיל מתקדם אני תמיד ממליץ ללכת כמה שיותר ובכל הזדמנות. במהלך ההליכה השרירים עוזרים לדם לזרום, ובכך אפשר לשפר את ההרגשה ולצמצם את תחושת הנפיחות. בנוסף, אני ממליץ לך בחום להגביה את הרגליים בכל הזדמנות שאת יושבת ולהיעזר בשרפרף".
נכדתי בת ה־4 החלה להתלונן על אוזן סתומה לאחר טיסה של שעה. בבדיקת רופא אף־אוזן־גרון נמצא כי יש לה שעווה באוזן שמונעת ממנה שמיעה תקינה. הילדה עברה טיפול לריכוך השעווה וגם שטיפה של האוזן, אבל כלום לא עזר, והחלה ירידה חדה בשמיעה באוזן אחת. הילדה נבדקה על ידי טובי הרופאים בתחום בארץ ועברה בדיקות דם, MRI ועוד, והכל נמצא תקין. הירידה בשמיעה היא מוחלטת ובכל הטונים. לרפואה הקונבנציונלית אין תשובה לגורם החירשות. ההמלצה היחידה היא להמתין, ואם המצב לא ישתפר, אז להשתיל לה שבלול. האם זהו הפתרון האולטימטיבי?
"ככל הנראה, בכלל לא קיים קשר בין הירידה בשמיעה לבין השעווה שנמצאה לה באוזן. אם היית אומרת לי שבזמן החפיפה נכנסו לילדה מים לאוזניים, ואז ירדה השמיעה עד לניקוי השעווה, אולי היה קשר. אנחנו לא תמיד יודעים מה הסיבה לחירשות פתאומית. לפעמים זה אפילו משהו ויראלי. הטיפול הנכון במקרים כאלה הוא מתן סטרואידים. איבוד שמיעה פתאומי קיים אצל מבוגרים וילדים כאחד, אבל אצל ילדים הוא הרבה יותר נדיר. במקרה וזה אכן מצב חמור שלא ישתפר, יכול להיות שהשתלת שבלול תסייע לה. אפשרות נוספת שיש לקחת בחשבון היא גירוי העצב אצל הילדה. תוכלו להניח אוזנייה על האוזן שבה היא לא שומעת, ופעמיים ביום לחשוף אותה לצלילים ולראות אם חל שיפור במצבה. חשוב לציין שאם מדובר בירידת שמיעה עצבית, רק שתל יכול לעזור כאן".
אני בת 26, ובחודשיים האחרונים חרדה ומוטרדת מאוד מתחושת נמלול בידיים וברגליים. הנמלול התחיל ביד שמאל ולאחר מכן עבר ליד ימין והתפשט גם לרגליים. בדקתי על התופעות בגוגל וביקשתי להגיע מיד לנוירולוג. הוא בדק אותי ואמר שהכל בסדר, מלבד העובדה שיש לי רפלקסים ערים. אני חוששת שאולי אני סובלת מטרשת או ניוון שרירים, אבל רופאת המשפחה שלי טוענת שמדובר בסך הכל בהתקפי חרדה. מה דעתך?
"הרופאה שלך צודקת. הרי אין שום מחלה נוירולוגית שקופצת ממקום למקום. לא תוכלי למצוא מחלה שמתחילה ביד ימין, עוברת לשמאל וממשיכה לרגליים. מה שאת מתארת אכן מתאים מאוד לתסמונת של חרדה. לתפיסתי, ברגע שנכנסת לבדוק בגוגל, נכנסת לחרדה גדולה יותר והתחלת להרגיש דברים בצורה מוקצנת. אני חוזר וממליץ שלא להיכנס לאינטרנט לצורך בדיקת בעיות בריאותיות. הרי כשאת בודקת בגוגל על הופעת תסמין מסוים, את צריכה לדעת שזה לא יכול להחליף בדיקת רופא. אם תכתבי בשורת החיפוש של גוגל שכואב לך החזה, את ישר תחשבי שחווית התקף לב, בלי קשר לגיל שלך או למצבך הרפואי. בגלל זה אני מזהיר את כולם לא להיכנס לגוגל כדי לבדוק מצב רפואי. זה מטעה ועלול להכניס לחרדות ולפגוע בשגרת החיים. עלייך לנסות להפחית את הלחץ שאת שרויה בו. כדאי שתפני לרופאת המשפחה שתרשום לך תרופה קלה להרגעה".
אני בן 67. עברתי שני אירועים מוחיים, יש לי לחץ דם גבוה וסוכרת וגם אי־ספיקת לב. המליצו לי לעבור השתלת קוצב לב, אבל אני חושש שמא קיימת סכנה שהמקום שבו יושתל יזדהם. מה דעתך?
"בכל מקום שחותכים את העור יכול להיות סיכון, אבל הסיכון לקבל זיהום דווקא במקום שבו שמים קוצב לב הוא קטן מאוד. השתלת קוצב זו לא פרוצדורה מסוכנת, ולכן אם המליצו לך לעבור אותה, אני חושב שאיכות חייך תשתפר מאוד. אם אני שם על כף המאזניים את הסיכון שלך לקבל זיהום במקום של קוצב הלב, לעומת היתרון שלך ליהנות מהקוצב שישפר את ספיקת הלב שלך, הייתי לוקח את הסיכון ומשתיל את הקוצב. כאמור, הסיכון שתקבל זיהום שואף לאפס".