מחקר פורץ דרך: במסגרת מחקר רחב־היקף שנערך בימים אלה שוקדים חוקרים על פיתוח בדיקת דם שתוכל לנבא עוד כמה שנים נותר לנו לחיות. כיום רופאים יכולים לחזות בערך את תוחלת החיים בשנה האחרונה לחיינו, עד רמת דיוק מסוימת. החידוש שמבקשים להשיג המדענים מאוניברסיטת ברונל שבלונדון, בריטניה, ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי ליידן שבהולנד, אמור להגדיל באופן ניכר את טווח ההערכה באמצעות בדיקה ייעודית, שתוכל אף לחזות אם נותרו למטופל עוד חמש או עשר שנים, ברמת דיוק מרבית.
אף שעל פי ההערכות מרבית האנשים לא בהכרח רוצים לדעת אינפורמציה זו, מטרת הפיתוח היא לסייע לרופאים לקבל אינפורמציה שתהווה שיקול מכריע בהחלטותיהם לגבי הטיפול שיינתן למטופלים שלהם. כך, למשל, ההכרעה אם החולה הקשיש הוא בריא דיו לשרוד ניתוח או לא. הפיתוח עשוי גם לסייע לרופאים לזהות את האנשים עם הצורך הדחוף ביותר בהתערבות רפואית. בדיקה כזו יכולה גם לעזור במחקרים רפואיים, במסגרתם מדענים מבקשים לבדוק איך התערבות במחקר משפיעה על סיכויי תמותה, זאת ללא הצורך לפרוס את המחקר על פני שנים ארוכות שבמהלכן ימותו מספיק מהמשתתפים כדי לקבל תמונה מייצגת.
בדיקת הדם שמבקשים החוקרים לפתח אמורה להתבסס על פרופיל מטבולי, ולשם כך ערכו החוקרים מחקר ארוך־טווח שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications. מדובר במחקר הרחב ביותר מסוגו שנעשה עד כה, והוא מסתמך על נתונים של יותר מ־44 אלף נחקרים, מגיל 18 עד 109. כ־5,500 מהם נפטרו במהלך המעקב. מטרת המחקר הייתה לאתר סמנים ביולוגים (ביו־מרקרים) בדם העשויים לסייע במינוף הנושא.
במסגרת המחקר רחב ההיקף תחילה זיהו החוקרים סמנים מטבוליים המזוהים עם תמותה. המידע שהתקבל הוביל אותם ליצור מערכת דירוג שתנבא מתי אדם עלול למות. בשלב הבא הם השוו את האמינות של המדד עם מודל שמבוסס על גורמי סיכון, ולשם כך חקרו עוד 7,603 משתתפים נוספים, מתוכם נפטרו 1,213 בתקופת המעקב. לבסוף הגיעו החוקרים לרשימה מצומצמת של 14 סמנים שמזוהים עם סיכון מוגבר לתמותה, ובדקו את הימצאותם בכל קבוצות הגילים תוך מדד השוואתי מייצג.
אף שהמחקר עצמו הוא רק אחת מאבני הדרך בכיוון פיתוח של בדיקת הדם, "יש תקווה שבעתיד הקרוב נוכל לנצל את הבנתנו את הסמנים כך שיוכלו להיות מותאמים אישית לאנשים, ולסייע להם לשפר את איכות חייהם גם דרך תרופות ולהפחית את הסיכון לתמותה עוד בטרם החמרה בריאותית", אמר אחד החוקרים, ד"ר פוטיוס דנוס מאוניברסיטת ברונל.