בצל שיגור בלוני התבערה: עלייה של 40% במספר נפגעי החרדה ביישובי עוטף עזה לעומת 2017 - כך פורסם הערב (חמישי) במהדורת החדשות של תאגיד השידור כאן 11. בנוסף, לתושבי האזור אין מרפאה לטיפול נפשי שהם יכולים לפנות אליה והם מקבלים מענה רק במרכזי החוסן, שיכולים לספר רק טיפול ראשוני ומוגבל ל-24 מפגשים.
"זה מעציב ומפתיע. זה ברמות שעוד לא הכרנו ולא חווינו" סיפרה עינב דרורי, תושבת העוטף לשעבר שעברה עם משפחתה לארה"ב בעקבות המתיחות הביטחונית בדרום.
לי שאטו, שעזבה עם משפחתה לקוסטה ריקה בעקבות האירועים הצהירה: "אני עם הטירוף הזה סיימתי. אנחנו בשנה וחצי מאוד קשות בעוטף. מירי לירי, מאירוע לאירוע, הכוח יורד ומשהו קורה".
"הבריאות הנפשית והפיזית של הילדים שלי היא מעל הכל" המשיכה שאטו "אני לא מוצאת סיבות להישאר פה. להרבה אנשים נגמר הכוח".
משרד הבריאות מסר בתקופה לפרסומים כי "הרפורמה בבריאות הנפש יצאה לדרך ביולי 2015. במסגרתה, הקימו קופות החולים עשרות רבות של מרפאות לבריאות נפש, רבות מהן בפריפריה, גייסו מטפלים והרחיבו את נגישות הציבור בישראל לטיפול נפשי ציבורי".
"ספציפית באזור עוטף עזה, ישנה מרפאה של בית החולים ברזילי באשקלון, עם שלוחה בשדרות, שירות של הכללית בשדרות, ומרפאה של האגודה לבריאות הציבור באופקים" נכתב בהמשך התגובה והובהר כי "מרפאות אלו מעניקות שירות לחברי כל קופות החולים, בדומה למרפאות ממשלתיות בכל הארץ. לצד אלו פועלים מרכזי החוסן שבמימון המשרד שמעניקים טיפול ייעודי לתושבי העוטף. אכן, הצורך בהרחבה נוספת של המערכת עדיין קיים, ומשרד הבריאות פועל למול קופות החולים למימושו".