מה יקרה אם תוותרו על שיקום לאחר אירוע מוחי?

בכל שנה, עוברים כ-20,000 ישראלים אירוע מוחי בדרגות חומרה שונות. גם אירוע שלא מסתיים במוות עלול להביא לפגיעה בקוגניציה ובתנועה ולשנות לחלוטין את החיים שהכרנו.

אנשים שמקפידים על שיקום רצוף במשך שנה לאחר האירוע מצליחים לצמצם את הפגיעה ומגיעים לתפקוד מקסימלי. ומה קורה למי שלא מקפיד או מוותר לגמרי על השיקום? הפירוט המטריד בהמשך, כולל דוגמאות ממקרים אמיתיים.

מה זה בדיוק "אירוע מוחי", ומהם הנזקים שמגיעים בעקבותיו?
"אירוע מוחי" או "שבץ מוחי" מתייחס להפרעה בזרימת הדם לרקמת המוח כתוצאה מחסימת כלי דם, או למצב של דימום ברקמת המוח בשל קרע בכלי דם. אירוע מוחי לא חייב להסתיים במוות אם מזהים אותו ומטפלים בו בזמן.
 
עם זאת, הוא משאיר אחריו נזק נוירולוגי, עם השלכות לטווח הקצר והארוך בהתאם לחומרתו, משכו והאזור הספציפי במוח שבו הוא התרחש. למשל חולשה בשרירים מסוימים בגוף, קושי בתנועה, חוסר שיווי משקל ועד למצב של שיתוק חלקי או מלא, חוסר הכרה, פגיעה ביכולת לתקשר, בזיכרון ובמיומנויות קוגניטיביות נוספות.

מה כולל שיקום לאחר אירוע מוחי?
התהליך השיקומי משתנה בין אדם לאדם, אבל לרוב הוא כולל טיפולי פיזיותרפיה שמשפרים את התפקוד המוטורי ועובדים על הקשיים בתנועה. המטרה היא להגיע לתפקוד המקסימלי האפשרי במצבו של כל מטופל, כדי לאפשר לו את המידה המירבית של עצמאות במגבלות שהוא חווה בעקבות האירוע. 

השיקום יכול לכלול גם טיפול של קלינאי.ת תקשורת, מרפא.ה בעיסוק, ייעוץ להתאמת סביבת המגורים ושילוב של עזרים שיכולים להקל על המטופל ולהפחית את התלות באחרים, וכן ליווי וייעוץ רגשי על ידי פסיכולוג.ית שיקומי.ת. 

מה קורה למטופלים שמוותרים על השיקום לאחר אירוע מוחי?
למרות חשיבות השיקום ויתרונותיו הרבים, לא מעט מטופלים מוותרים עליו מתוך מחשבה שגויה שהוא לא הכרחי אחרי אירוע "קל" או כזה שלא דרש אישפוז.

מתי מתחילים בשיקום?
לרוב, כבר למחרת האירוע! מחקרים וניסיון קליני מראים כי זה הזמן האפקטיבי ביותר להתחיל בו.
בתקופה זו המוח עובר תהליכים טבעיים של "שיקום", והתפקוד משתפר מעצמו. יחד עם זאת, תרגול ושיקום אינטנסיבי בתקופה זו הכרחיים לשיפור רמת התפקוד ולעצמאות גבוהה יותר. זו גם התקופה שבה רוב האנשים מטופלים במרכזי השיקום, וחשוב להכות על הברזל כל עוד הוא חם. 

השיקום במהלך חצי השנה הראשונה קריטי להמשך חיי המטופל
לאחר חצי השנה הראשונה הקריטית, השיפור איטי וקשה יותר להשיגו. אדם שהחל שיקום מיד לאחר האירוע והמשיך בו, נמצא בנקודת פתיחה טובה יותר! הגוף מורגל לתנועה ויש סיכוי גבוה יותר שהשיפור יבוא לידי ביטוי באיכות החיים. 
חשוב מאד להמשיך את השיקום בבית עם פיזיותרפיסט שהוסמך לשיקום אחרי אירוע מוחי כדי לעודד עצמאות מירבית בחיי היום יום.

השיקום במרכז השיקום הכרחי, אבל רק בבית תוכלו לתרגל הליכה בטוחה ועצמאית, לבוש, אכילה ועיסוק בתחביבים שלכם ככל הניתן. 

התמידו כדי להימנע מרגרסיה בתפקוד
ההתמדה בשיקום חשובה גם כדי לשמר את ההישגים שעבדתם כל כך קשה להגיע אליהם.  מחקרים מראים כי רוב האנשים שהפסיקו את רצף הטיפולים לאחר האירוע המוחי נשארו ב״פלטו״ (ללא שינוי) במצבם או שחוו הידרדרות. 

אחד הביטויים הנפוצים להדרדרות במצב יכולה להיות היחלשות שרירים והפרעות בתחושה.
היחלשות שרירי הידיים מפריעה בתפקוד היום יום בהחזקת כלי אוכל למשל, והיחלשות שרירי הרגליים אף בעייתית יותר כיוון שהיא מביאה איתה קשיים בהליכה ומגדילה את הסיכוי לנפילות. 

במצב כזה - קריטי לחדש את הטיפולים (גם אם עברו שנים מאז האירוע), ולהמשיך בהם כדי לחזור לתפקוד מקסימלי.

לסיכום, השיקום לאחר אירוע מוחי אף פעם לא נגמר. גם שנים לאחר האירוע, קריטי להמשיך את הטיפולים בבית עם פיזיותרפיסט ומרפאה בעיסוק  כדי למנוע נפילות, לשפר את התנועה, הכח, לשפר את הליכה, לשפר יכולות קוגניטיביות ועוד ועוד - כל זאת כדי לשפר את איכות החיים!

דאגו לבחור את המטפל המתאים לכם אישית, וודאו שיש לו את הניסיון ואת ההסמכות המתאימות לטיפול באירוע מוחי.
***
נכתב ע"י נועה בן שטרית, פיזיותרפיסטית מוסמכת בעלת 13 שנות ניסיון בשיקום נוירולוגי, והמייסדת של פיזיוגרופ: נבחרת מטפלים בכל הארץ- 058-5810058.