הסגרים הממושכים במהלך השנה וחצי האחרונות, שאילצו רבים לבלות יותר זמן בבתים, השפיעו גם על איכות הראייה של ילדינו.
כך עולה ממחקר חדש שמצא כי ילדים נמצאים בסיכון כמעט כפול לפתח קוצר ראייה בעקבות החשיפה המוגברת למסכים ופחות בילוי בחוץ בזמן המגיפה.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal Of Ophthalmology על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הסינית (Chinese University), ביקש לבחון את שכיחות קוצר הראייה בקרב 1,793 ילדים בני 6־8 מהונג קונג. כ־700 ילדים גויסו בחמש השנים שקדמו למגיפה, בעוד היתר גויסו למחקר בתחילת המגיפה. מלבד בדיקות ראייה, הילדים נשאלו גם על משך הזמן שהם בילו בחוץ ומול המסכים. 

במסגרת זאת, מצאו החוקרים עלייה מדאיגה במספר הילדים בעלי קוצר ראייה, כאשר הסיכוי של ילד בן 6 לפתח קוצר ראייה עלה מ־17% לפני המגיפה ל־28%. עבור ילדים בני 7 הסיכוי עלה מ־16% ל־27%, ובקרב ילדים בני 8 הסיכוי לפתח קוצר ראייה עלה מ־15% ל־26%. 
שינויים אלו בראיית הילדים עלו בקנה אחד עם הממצאים שחשפו עלייה חדה בזמן המסכים וירידה בזמן הבילוי בחיק הטבע במהלך המגיפה, כאשר בסך הכל הילדים הגדילו את זמן המסך שלהם מ־2.5 שעות ביום לשבע שעות, בעוד שהזמן היומי בחוץ הופחת מ־75 דקות לכ־24 דקות ביום.

לטענת החוקרים, למרות שמדובר במחקר מקומי, "הנתונים עשויים לשמש כנורת אזהרה עבור אנשי מקצוע בתחום העיניים, כמו גם קובעי מדיניות, אנשי חינוך והורים, ולהתריע כי יש צורך במאמצים קולקטיביים למניעת קוצר ראייה בקרב ילדים כתוצאה ממגיפת הקורונה, דבר המהווה משבר פוטנציאלי לבריאות הציבור". 

בתוך כך, ממחקר שנערך בסידני בשנת 2013, ישנן עדויות לכך שלבילוי בחוץ בשעות היום יש השפעה מגוננת מפני פיתוח קוצר ראייה בקרב ילדים, דבר העולה בקנה אחד עם ממצאי מחקר זה.