הקמתה של עמותה כזאת, היא לא דבר שקורה ברגע אחד, ולא החלטה רגעית.
אם הייתם שואלים את אברהם שנים ספורות לפני הקמתה של העמותה כיצד הוא רואה את חייו העתידיים, סביר להניח שהייתם מקבלים תשובה רגילה של המשך החיים במהלכם הטבעי, בלי צפי לשינויים מיוחדים.
אבל יש דברים שאינם בשליטה שלנו
כך קרה, שבנו הקטן של אברהם עטר חלה בסרטן. כל משפחה מקבלת הלם כשהיא שומעת בשורה שכזאת. משפחתו של אברהם התמודדה עם הכאב והקושי הכרוכים בליוויו של ילד חולה, עד להבראתו של בנם וחזרתו לשגרה מבורכת.
במהלך תקופת הטיפולים, נתקלו שוב ושוב אברהם ואשתו בקשיים המלווים את משפחות הילדים החולים ובהיעדר מענה הולם לבעיות אלו. מלבד הקושי העיקרי של הילד הסובל והפחד הגדול מהידרדרות המצב, מתעוררים קשיים נלווים רבים.
כשסיים בנו של אברהם את סדרת הטיפולים בהצלחה, ידעו כבר אברהם ואשתו שהחיים שלהם הולכים להשתנות.
לא יתכן שמשפחות רבות כל כך יעברו קשיים וסבל כשיש אפשרות להקל ולפתור בעיות רבות אם רק יהיה מי שייקח את הכפפה ליד ויעשה את זה.
אברהם החליט להיות האיש הזה
בהרבה רצון, מאמץ, ושותפים טובים לאורך הדרך, הקים אברהם עטר את עמותת "להושיט יד". מתוך ההיכרות האישית שלו עם צרכי הילדים ובני משפחותיהם נבנו מסגרות מותאמות שעושות ככל יכולתן לתת מענה מדויק לקשיים שמתעוררים.
העמותה דואגת למתנדבים שיגיעו לשהות ליד מיטות ילדים חולים ובכך לאפשר להם לחזור הביתה ולהמשיך לנהל חיי משפחה תקינים. בנוסף, קיימת גם פעילות בנות שירות קבועה במחלקות בתי החולים שדואגות להעסיק את הילדים ולהקל על ההורים המותשים.
"להושיט יד" מסייעת בהשגת ציוד טכני נדרש, מערך הסעות לבתי החולים, מימון תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות, ועוד.
שמחה, תקווה, מוטיבציה
זה המוטו של עטר. הוא טוען כי למצב הנפשי השפעה ישירה על מצבו הפיזי של הילד החולה ובעזרת העלאת המורל והאופטימיות ניתן לקדם את מצבם הבריאותי של הילדים ולהעלות את סיכויי החלמתם.
למען האמת, הנתונים כולם עומדים לטובתו. רופאים שקיבלו ילדים חולי סרטן לאחר חזרתם מנסיעות חווייתיות שארגנה העמותה ציינו בהתפעלות את השינוי הדרסטי שהתחולל במדדים של הילדים כתוצאה מהיציאה המשחררת.
כך, מתאמץ אברהם עטר להוציא מדי שנה נסיעות מיוחדות לאורלנדו וללוס אנג'לס, שמטרתן היחידה היא לתת לילדים שעות של כיף והנאה משחררת.
"כשאני רואה את החיוכים של הילדים הללו," אומר עטר. "אני יודע שעשיתי את הדבר הטוב ביותר שהייתי יכול לעשות."
דואגים לילד, דואגים למשפחה
כתוצאה מההיכרות האישית של עטר עם הקשיים שעוברת משפחה המלווה ילד חולה, יודע אברהם לשים לב גם לפרטים שוליים לכאורה, שהם משמעותיים מאד.
משפחות רבות מגיעות לקריסה כלכלית ונפשית כתוצאה מהשהות הממושכת של ההורים בבית החולים, מה שגורם לילדים שנשארים בבית לגדול לבד, ופעמים רבות לפיטורים ממקום העבודה.
גם כאשר הטיפולים ממומנים על ידי משרד הבריאות, עדיין העלויות של תקופה כזאת גבוהות מאד, והמשפחות נקלעות לקשיים עצומים.
כאן נכנסת עמותת "להושיט יד", בניהולו של אברהם עטר, לתמונה. הם דואגים למערך הסעות, מתנדבים, עזרה כלכלית במקום הצורך, ואפילו נסיעה משפחתית לאילת.
כי כן, לא רק הילדים זקוקים לחופש. גם המשפחות צריכות מאד כמה ימי מנוחה והרפיה. לאחד מחדש את התא הגרעיני, לאהוב, ולקחת תקווה לימים הבאים.
כשנותנים – נקשרים
אם תשאלו את אברהם עטר על ילד כזה או אחר שהעמותה ליוותה – הוא ידע לספר לכם על כל תהליך הטיפול שהילד קיבל, על עליותיו ומורדותיו, על הקשיים שצצו בדרך, ועל מצבו הנוכחי. "כי כשנותנים," אומר עטר. "נקשרים."
וזה אכן כך. אברהם מכיר את כל הילדים בשמותיהם הפרטיים, שומע את חלומותיהם הכמוסים וברגע מתאים, כמו יום הולדת, לא שוכח להגשים להם אותם.
כל פרידה מילד כזה, כואבת לו באופן אישי, וזה לא פלא. הוא מלווה את המשפחות החל מהרגע הראשון בו קיבלו את הבשורה הקשה, ועד לרגע האחרון ממש.
בולטים במיוחד ילדי הקמפיינים. אלו ילדים שזקוקים לטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות באופן קריטי. עבור ילדים אלו העמותה מנהלת קמפיינים של גיוס תרומות עבור הטיפולים, עד להגעה ליעד וקבלת הטיפול.
ממש בימים אלו, הסתיים הקמפיין של שגיא גלמן, ילד מתוק בן תשע שחלה בסרטן בפעם השנייה. לאחר הגיוס הדחוף שנעשה עבורו, הוטס שגיא לארה"ב לטיפול ניסיוני. היחיד שיכול להציל את חייו.
אברהם שומר על קשר עם הוריו של שגיא, ומתעדכן בכל עת במצבו הנוכחי.
הוא מחכה יחד עם כולנו ליום בו תתרוקנה המחלקות וכל הילדים יחזרו הביתה בריאים. ועד אז – הוא כאן עבורם. לשמוע, לתת, ולסייע ככל יכולתו.
לתרומות חייגו: 03-909-0882
או
לתרומות דרך האתר: https://l-yad.org/