הקדמה
לטיפול בהיפנוזה היסטוריה ארוכה ושנויה במחלוקת. הידעתם? המילה היפנוזה מגיעה מיוונית ומקורה בהיפנוס, אלת השינה במיתולוגיה היוונית. הבנת מקור המילה היפנוזה שופכת אור על מיתוסים רבים ותפיסות מוטעות שנוצרו כלפי טיפול בהיפנוזה. והיום? טיפול בהיפנוזה מוכר כטיפול קונבנציונלי המוצע למגוון בעיות ומעוגן בחוק.
מהי היפנוזה?
כנראה שעבור רבים מאיתנו המילה היפנוזה מעוררת אסוציאציות של אדם , אולי מכשף, אולי דמות מיתולוגית, המנדנדת בשעון מטוטלת, או נועץ מבט ארוך וחודר באדם מולו. והאדם מולו אט אט נכנס למין טראנס מוזר או עוצם את עיניו ושוקע בשינה עמוקה ואותה דמות ממשיכה לרקוד סביב האדם הישן, ריקוד איטי ומתמשך, והאדם אולי אף אינו מתעורר כלל.
ובכן, זהו אינו היפנוזה. זהו מחזה דמיוני השואב את השראתו מעולם שלם של מיתוסים וידע מוטעה שנכרכו סביב ההיפנוזה.
היפנוזה, במילים פשוטות, היא מעין אמצעי תקשורת עם עולמו הפנימי של האדם, עולם פנימי שלם של זיכרונות, מחשבות ורגשות שביום יום אינם נגישים מאחר ומאוחסנים בתת מודע. תהליך היפנוטי מאפשר גישה לתת מודע ועבודה טיפולית על התכנים הקיימים שם במטרה לשפר את הרווחה הפיזית הנפשית.
היפנוזה היא שיטת טיפול המאפשרת לאדם להיכנס באופן מבוקר ובטוח אל עמקי התת מודע ולעבור ממצב תודעתי רגיל ושגרתי למצב תודעתי שונה, בו האדם מפנה את כל תשומת ליבו ויכולת הריכוז שלו פנימה, אל תודעתו. טיפול בהיפנוזה מורכב משתי שלבים עיקריים, אינדוקציה וסוגסטיה.
אינדוקציה או השראת היפנוזה הינו שלב הכניסה למצב היפנוטי. בשלב זה המטפל יוביל את המטופל באמצעות הכוונה והנחיות מילוליות למצב תודעתי עמוק בו המטופל יכול להרפות מהגנותיו הפסיכולוגיות, להתעלם מגירויים חיצוניים ולשקוע במצב התודעתי החדש. השלב של סוגסטיה הינו השלב בו ניתן לטפל ולעבד את התכנים העולים. בשלב זה המטפל יציע למטופל הצעות למחשבות, תחושות ורגשות חדשים או שונים אך מיטיבים יותר מאשר אלו הקיימים.
חשוב להבין כי היפנוזה אומנם מוגדרת כשינוי מצב תודעה אך אין מדובר בניתוק, שינה או כל מצב של אי ערות. האדם ער לחלוטין בתהליך היפנוטי וכמובן נכנס לתהליך זה בהסכמה מלאה ושיתוף פעולה.
יכולת השהייה והעבודה במצב היפנוטי עשויה להשתנות בין אדם לאדם ותלויה במספר גורמים, יכולת ההיפנוטיביליות (יכולת מולדת להיכנס למצב היפנוטי), הקשר בין המטפל למטופל, מוטיבציה וניסיון.
היסטוריה של היפנוזה
להיפנוזה היסטוריה ארוכה המגיעה עד ימי האימפריה הרומית ויוון. ישנן עדויות על שימוש בטקסים וריטואלים שונים אשר במבט עכשווי ניתן לזהות בהם מאפיינים דומים להיפנוזה. לאורך המאות השונות נעשה שימוש במגוון של טכניקות אשר מטרתן הייתה לעורר באופן פנימי או חיצוני את תשומת הלב ולהצליח להגיע למצב תודעתי הדומה לטראנס ובכך לאפשר לאדם להיכנס מנטלית לתהליכי ריפוי, לעיתים הדבר לווה באמצעים נוספים כגון צמחי מרפא.
לאורך ההיסטוריה ניתן למצוא דמויות שונות מתחומי ידע ועיסוק שונים אשר עסקו בהיפנוזה וחקרו היבטים שונים שלה. הדמות המוכרת אולי עבור רבים מאיתנו, הינה זיגמונד פרויד (1856-1939), אבי הפסיכואנליזה אשר עסק בהיפנוזה והפסיק בין השאר, לאחר שנוכח כי לא כל מטופליו מגיבים להיפנוזה. אבל לא רק, גם ביקורת שהופנתה כלפיו וציירה אותו כמטפל המתעסק רק בהיפנוזה. את מה שהוא מתאר ככישלון ההיפנוזה ניתן גם להסביר כשימוש שלו בטכניקות פשוטות וסמכותניות. והביקורת? ביקורת שממחישה תפיסה רווחת כלפי היפנוזה, שיטת טיפול אולי מעט מיסטית, לא מדעית ושנויה במחלוקת. ובכל זאת, המאה ה-19 סימנה את תחייתה של ההיפנוזה על ידי הוצאתה מעולם המיתוס והאמונות והכנסתה לעולם המחקר, מדע ורפואה.
טיפול בהיפנוזה
כיום, על פי חוק ההיפנוזה, מורשים לטפל בהיפנוזה רק אלו שהוסמכו לטפל ובעלי רישיון והינם בעלי הסמכה של פסיכולוג מומחה, רופא ורופא שיניים.
היפנוזה הינה כלי טיפול המשלים המשמש לטיפול במגוון רב של בעיות, כאבים כרוניים , הפרעות חרדה, הפרעות שינה, מעי רגיז, הפרעות גניקולוגיות, בעיות פוריות, טיפולי שיניים ועוד. הטיפול בהיפנוזה, יחסית לשיטות טיפול אחרות, הינה טיפול קצר טווח וממוקד ומחקרים רבים מעידים על הצלחתו.
היפנוזה עצמית
כן, יש דבר כזה היפנוזה עצמית. אומנם מקודם הדגשנו כי עיסוק בהיפנוזה מעוגן בחוק ומחייב הסמכה מתאימה ורישיון, אך היפנוזה עצמית הינה דבר מקובל ופעמים רבות מטפל בהיפנוזה אף ידריך את המטופל כיצד לבצע היפנוזה לבדו מתוך הבנה כי היפנוזה יכולה להיות כלי טיפולי יעיל במצבים שונים. עם זאת, חשוב להדגיש כי היפנוזה עצמית דומה יותר לשיטות טיפול כגון דמיון מודרך, מדיטציה, כלים אשר מטרתם להפחית חרדה וכאב ולהרחיב את יכולת הבחירה של האדם, מבחירה אוטומטית, אינסטינקטיבית לבחירה מודעת ומיטיבה.
בהיפנוזה עצמית נשתמש בטכניקות שונות להרגעה והפניית המיקוד ותשומת הלב פנימה. ניתן לעשות זאת על ידי עצימת עיניים, נשימות עמוקות וארוכות, הפלגה בדמיון למקומות או אירועים נעימים, מוזיקה שקטה, לעיתים ניתן אף להיעזר בהוראות מילוליות שלנו לעצמנו שמטרתן להרגיע ולווסת, כגון עכשיו אני מתבונן על תנועת הנשימה, כל השאר יכול לחכות או כל אמירה אחרת שבכוחה להרגיע.
תנו לעצמכם את הזמן שאתם זקוקים לו כדי להצליח להרגיע את עצמכם, להיות בתוך הרגע ויחד עם זאת לאפשר לגירויים חיצונים לחלוף על ידכם. כשהגוף והתודעה נינוחים, ניתן להתבונן על סיטואציות שונות שברגע רגיל כה מעוררות כאב או חרדה ולבחון את האפשרות לתגובות נוספות מלבד התגובות האוטומטיות. בשלב זה ניתן אפילו בצורה של שיח שלכם מול עצמכם להציע עוד דרכי תגובה והתמודדות או את המחשבה כי הינכם מסוגלים ויכולים.
מחקרים רבים מראים את יעילותה של היפנוזה עצמית בהתמודדות מול כאבים וחרדות. אולי התודעה שלנו גמישה יותר, מסוגלת ומכילה יותר ממה שאנו תופסים אותה. ואולי לפעמים אנו צריכים כלי מסייע לסנן את כל רעשי הרקע, להתבונן פנימה אל עצמנו ולהרחיב את מנעד הבחירה שלנו.
למידע נוסף - התפתחות אישית גראטוס
—----------------------
נכתב על ידי דבורה עדס, עובדת סוציאלית (BA)
נשואה ואמא לתינוקת, מתגוררת בירושלים, עובדת סוציאלית, כותבת ויוצרת תוכן בתחומים של טיפול ואומנות. מביאה איתי אהבה וצימאון לידע, סקרנות לאנשים, לעולם ולתהליכים ובעיקר תשוקה ליצירה של מילים, כתיבה והנגשה של ידע.
https://www.facebook.com/devorah.klinger