גילוי האנטיביוטיקה במאה האחרונה נחשב לאחד ההישגים החשובים בתולדות הרפואה. שימוש באנטיביוטיקה הפחית משמעותית את התחלואה והתמותה הקשורה לזיהומים חיידקיים והאריך את אורך החיים הממוצע בכמעט 20 שנה יחד עם זאת, שימוש לא נכון באנטיביוטיקה הוביל להופעה והתפשטות של זני חיידקים רב-עמידים.

מצב זה הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כאחת הסכנות הגדולות ביותר לאנושות. מדינות רבות, בהן ישראל, מקדמות תוכניות להדרכה וניטור בנוגע לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, על מנת להפחית את תופעת ההתפשטות של זני חיידקים רב-עמידים. 

עמידות לאנטיביוטיקה מתרחשת כאשר חיידקים מפתחים מנגנוני הישרדות המנטרלים חלק מיעילות התרופות האנטיביוטיות. ידוע שחיידקים רוכשים עמידות לתרופות באמצעים שונים, כגון ניוד של אלמנטים גנטיים מזנים שונים מהסביבה, רכישת גן הגורם לעמידות התרופה, שינוי גנטי בחיידק עצמו ועוד.

כתוצאה מכך בעת הדבקה ע"י חיידק רב-עמיד, התרופות אינן יעילות ונגרמת תחלואה גבוהה כתוצאה מעיכוב בהתחלת אנטיביוטיקה הולמת וכתוצאה מחוסר הזמינות של תכשירים יעילים. התופעה נפוצה בעיקר בקרב חולים מאושפזים, שם האפשרויות לטיפול מצומצמות וכתוצאה מהזיהום ע"י חיידק רב עמיד משך האשפוז מתארך ויש עלייה במקרי התמותה.

אחת הסיבות הנפוצות להיווצרות עמידות אנטי־מיקרוביאלית היא שימוש לא מושכל בתרופות אנטיביוטיות. למשל  נטילת טיפול בתת-מינון, הפסקת האנטיביוטיקה באמצע הקורס הטיפולי, שימוש בטיפול אנטיביוטי לטיפול במחלה ויראלית (כגון שפעת) ועוד. סיבה נוספת לעלייה בעמידות, הינה היותו של העולם כפר גלובלי נגיש המייצר תנאים טובים למעבר של חיידקים עמידים מיבשת ליבשת וכך החיידקים העמידים מתפשטים במהירות בכל העולם.

בעבר חיידקים עמידים נקראו "חיידקי בית חולים". אך כיום נראה כי נשאות וזיהומים כתוצאה מחיידקים רב-עמידים הפכה להיות נפוצה גם בקהילה וצורות חדשות של עמידות יכולות להופיע ולהתפשט במהירות. לדוגמא חיידק האי קולי, שהוא גורם העיקרי לזיהומים בדרכי השתן בקהילה, הפך בשנים האחרונות להיות עמיד לתכשירים אנטיביוטיים מרובים שהוא היה רגיש אליהם בעבר.

ניתן להאט את התפשטות הזנים העמידים בקהילה באמצעות התערבויות פשוטות, כגון שמירה על היגיינה טובה, חיסונים שגרתי, מין בטוח והכנת מזון תוך שמירה קפדנית על כללי סניטציה. 

בכל שנה, מדווחות בעולם מאות אלפי פטירות המיוחסות לחיידקים רב-עמידים, כאשר מנגד קצב פיתוח אנטיביוטיקות חדשות לחיידקים רב-עמידים ירד באופן משמעותי. אם לא ניתן יהיה למצוא תרופות אנטיביוטיות יעילות ולייצר אותן בכמויות מספקות, הרי שמספר המתים יזנק למיליונים בשנה, כך עפ"י אזהרות ארגון הבריאות העולמי.

למעשה, מניעת התפשטות העמידות לאנטיביוטיקה מתחילה בכל אחת ואחד מאיתנו. עפ"י המלצות ארגון הבריאות העולמי, ניתן לעשות זאת במספר צעדים פשוטים:

·         נטילת אנטיביוטיקה רק לפי המינון ופרק הזמן שרשם הרופא. 

·         לעולם לא "לדרוש" אנטיביוטיקה אם הרופא אומר שאין צורך בה.

·          אין  לקחת בשום פנים ואופן אנטיביוטיקה שנרשמה  למטופל אחר או להשתמש בשאריות אנטיביוטיקה ממחלה קודמת.

·         הדרך הבטוחה והיעילה למניעת מחלות הינה חיסון, במידה וקיים. 

נראה כי המודעות והמאמצים הכבירים בארץ ובעולם אכן תורמים לשימוש מושכל יותר בתרופות הקיימות, עם זאת, זכרו שאנטיביוטיקה היא לא "תרופת פלא", היא עוזרת רק במחלה זיהומית חיידקית חריפה. שימוש לא נכון באנטיביוטיקה עלול להפוך ל"חרב פיפיות" ולמעשה להגביר עוד יותר את בעיית העמידות.  

הכותבת היא מנהלת איכות ומניעת זיהומים, הרצליה מדיקל סנטר