"הראייה ובריאות העין שלנו הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר, ויש להתייחס ברצינות לכל תסמין של מחלת רשתית. אם אתם סובלים מאובדן ראייה מלא או חלקי, עליכם לפנות לטיפול מיד. ראייה מטושטשת או מעוותת או הופעת כתמים צפים תכופים, חמורים או כרוניים הם גם סיבות לבדיקת עיניים." אומר לנו ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים מומחה לניתוחי רשתית, זגוגית וקטרקט.
ד"ר אוחיון ממשיך ומסביר על חלק מהמצבים והמחלות הנפוצים ביותר ברשתית, התסמינים שלהם והטיפולים האפשריים.
ניוון מקולרי
ניוון רשתית, הידוע גם בשם ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD), הוא מצב המופיע בדרך כלל אצל אנשים מעל גיל 50. הוא מפחית את יכולת הראייה במקולה (מרכז הרשתית), האחראית על הרזולוציה הגבוהה וראיית הצבע, על ידי פגיעה בקולטני האור. המצב יכול להשפיע על אחת העיניים או על שתיהן.
תסמינים של ניוון מקולרי כוללים מספר שינויים בראייה. ייתכן והחולה יראה תמונה מעוותת, לדוגמא קווים ישרים שנראים מעוקלים. החולה עלול להיתקל בקושי בקריאה עקב טשטוש או קושי בהסתגלות לשינוי ברמות אור. סימפטום מאוד מובהק הוא נוכחות של נקודה מטושטשת או עיוורת במרכז הראייה של החולה.
קיימים שני סוגים של AMD, יבש ורטוב. ב-AMD יבש אין נוזלים מתחת לפני הרשתית, והידרדרות הראייה איטית מאוד. AMD רטוב היא הצורה הפעילה של המחלה בה נוצרים נוזלים תת-רשתיים, תוך רשתיים וכן דימומים הדורשים זריקות תוך עיניות חודשיות במשך שנים כדי "לייבש את הנוזלים" ועל מנת לשמור על יציבות הראייה או למנוע הידרדרות נוספת.
טיפול בניוון מקולרי יבש או סופי יכול לכלול שיקום לראייה לקויה. מכיוון שהמצב בדרך כלל אינו מוביל לעיוורון מוחלט, החולים יכולים ללמוד לחיות עם זה. במקרים חמורים או כאלה עם ניוון מקולרי בשתי העיניים, ניתן להשתיל עדשה טלסקופית בעין כדי להגדיל את שדה הראייה.
רטינופתיה סוכרתית
רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך של סוכרת המשפיע על כלי הדם בתוך העין. כלי דם זעירים אלה עלולים להיחסם על ידי עודף סוכר בדם, ולנתק את אספקת הדם. זה גורם בסופו של דבר לצמיחה של כלי דם חדשים לא תקינים כדי לפצות על חוסר בחמצן, מה שעלול לגרום לדימום בזגוגית, להיפרדות רשתית, מתיחה וללחץ מוגבר בתוך העין (גלאוקומה נאו-וסקולרית). סיבוך נוסף בראייה המאיים יכול להיות בצקת מקולרית הכוללת הצטברות נוזלים באזור המקולרי.
המצב משפיע על הראייה בהיקפים שונים. מטופלים עלולים לחוות אובדן ראייה מוחלט או לאבד ראייה רק באזורים מסוימים. הם יכולים גם לחוות ראייה מטושטשת או משתנה. כתמים או מיתרים צפים בראייתך יכולים להיות סימפטום נוסף של המצב.
לחולים הסובלים מסוכרת מומלץ לעבור בדיקת עיניים מדי שנה, גם אם אין תסמינים. מקרים מוקדמים ידרשו בדרך כלל מעקב צמוד תוך כדי איזון קפדני של הסוכרת. במקרים מתקדמים, הטיפולים יכולים לכלול תרופות המוזרקות לעין לטיפול בבצקת מקולרית, טיפול בלייזר הנקרא פוטוקואגולציה PRP, או ויטרקטומיה (כריתת הזגוגית), ניקוי דימומים בזגוגית וקילוף רקמות צלקתיות מרשתית העין.
היפרדות רשתית
היפרדות רשתית היא מצב שבו הרשתית, שכבת הרקמה הדקה בחלק האחורי של העין שתפקידה לקלוט אור, מתנתקת מדופן העין. מצב זה מנתק את הרשתית מכלי הדם המספקים אותה, מה שעלול להוביל במהירות לאובדן ראייה קבוע. כל מי שחווה תסמינים של היפרדות רשתית צריך לפנות לטיפול רפואי חירום.
היפרדות רשתית לא צפויה להתרחש באופן פתאומי, ותסמינים בדרך כלל מופיעים מוקדם ומחמירים עם הזמן, עם זאת, מטופלים בדרך כלל אינם מודעים לתסמינים אלו בגלל העין השנייה המתפקדת טוב יותר, ומכאן מגיעים לרופא העיניים כשהרשתית כבר מופרדת. הסימפטומים יכולים לכלול הבזקי אור, ראייה מרכזית מטושטשת, הופעה פתאומית של מספר רב של רחפנים או נקודות שחורות, הפחתה הדרגתית בראייה היקפית או צל על פני שדה הראייה.
ישנם מספר טיפולים להצמדה מחדש של הרשתית למקומה. הזרקת בועת גז לעין כדי להצמיד את הרשתית חזרה למקומה בתוספת טיפול קריו או לייזר. אופציה טיפולית אחרת היא ניתוח חיגור בו מהדקים חגורת סיליקון סביב גלגל העין על מנת להצמיד את הרשתית בעזרת קירוב דופן העין לרשתית עצמה. אופציה ניתוחית אחרת היא ניתוח ויטרקטומיה שבו כורתים את הזגוגית מחלל העין על מנת לשחרר את משיכות הזגוגית אשר גרמו לקרע ולאחר מכן הצמדת הרשתית ושימוש בלייזר להלחמה וחיזוק הרשתית ובסיום הניתוח מילוי העין בחומר אחר (גז או שמן סיליקון) כדי להשאיר את הרשתית צמודה.
ממברנה אפירטינלית
ממברנה אפירטינלית היא קרום שנוצר על פני הרשתית, אשר מתכווץ וגורם לעיוות ועיבוי מרכז הרשתית (המקולה) ועלול לגרום לטשטוש ועיוות הראייה. המצב נפוץ יותר באנשים בגיל המבוגר, כאשר רוב המקרים מתרחשים באנשים מעל גיל 50.
חולים עם ממברנה אפירטינלית עלולים לחוות ראייה מעוותת או מטושטשת. הם יכולים להיות בעלי ראייה גלית, למשל קווים ישרים שנראים מעוקלים. עם הזמן המטופלים יתקשו בקריאה יותר ויותר, וירידה בראייה המרכזית עלולה להוביל לקושי בפעילויות יומיומיות רבות.
הטיפול היעיל היחיד לממברנה האפירטינלית הוא הסרה כירורגית של הקרום. הדבר כרוך בניתוח ויטרקטומיה כדי להסיר את הזגוגית בחלל העין, ולאחריה המנתח מקלף בזהירות ומסיר את הקרום האפירטינלי. חשוב לדעת כי ייתכן ויהיה רק שיפור חלקי בעיוות הראייה והשיפור יכול לקחת חודשים ארוכים וכל זאת תלוי בפרמטרים שונים מצד המטופל.
חור מקולרי
חור מקולרי הוא בעצם חור שנוצר במרכז הרשתית, המקולה, האזור שאחראי על חדות הראייה ברזולוציה הגבוהה ביותר. מצב זה גורם לירידה חמורה בראייה שניתן לשקם רק בניתוח.
החור המקולרי נגרם על ידי כוחות מתח על פני הרשתית. הניתוח כולל ניתוח ויטרקטומיה עם הסרת הזגוגית וביטול כל כוחות המתח מעל המקולה והחור המרכזי על ידי קילוף ממברנות ובסופו של דבר השארת גז בתוך העין למשך מספר שבועות.
לאחר הניתוח, על המטופל להישאר במנח ראש מטה למשך כשבוע אחד כדי להעלות את הסיכויים לסגירת החור. לאחר סגירת החור, תהליך הריפוי עשוי להימשך מספר חודשים עד שהראייה משתפרת. חשוב לזכור כי לעיתים לא ניתן להגיע לשיפור בראייה לראיית הבסיס או לראייה של 6/6 לאחר סגירת החור.
כדי לשמור על בריאות העין שלכם, חשוב לבצע בדיקות תקופתיות. בדיקת העיניים הבאה שלכם יכולה לזהות סימנים של מחלות רשתית ולאפשר טיפול פרואקטיבי יותר. זה מקטין את הסיכוי לאובדן ראייה קבוע או סיבוכים אחרים. גם אלה ללא בעיות ראייה או מדדי סיכון צריכים לפנות לבדיקת עיניים לפחות פעם בשנתיים.